שנה חדשה, מסע חדש

ביקורת קצרה (ללא ספוילרים) לספר Star Trek Deep Space Nine – Revenant

קוראות וקוראי הבלוג, וכמובן קוראות וקוראי ספרות טרק, בוודאי זוכרים ששנת 2021 סימנה נקודת מפנה בספרות המלווה את המותג האהוב על כולנו.

לאחר שני עשורים (למעשה יותר כמו רבע מאה) של תכנים ספרותיים שהתקיימו ללא תכני טרק רציפים על המסך (בין אם בשנים שלאחר סיום הסדרה 'אנטרפרייז' ובין אם בשנים שבין סיומי הסדרות הקודמות, החל משנת 1995 לאחר הסרט 'דורות'), והיוו את המקור המרכזי לסיפורי טרק, המציאות הטרקית השתנתה.

עם תחילת עידן חדש בטרק הטלוויזיוני בשנת 2017, חזרה אט אט ספרות טרק ללוות את התכנים הטלוויזיונים בצורת פריקוולים וסיפורי צד, ובמקביל ההמשכיות הספרותית המורחבת (ה Litverse), שהרחיבה משמעותית את מארג יקום טרק, המשיכה (בתדירות הולכת ופוחתת) עד לסיומה הרשמי עם טרילוגיית Coda בסוף שנת 2021.

בשנת 2021 יצאו שני ספרים שאינם קשורים לסדרות טרק החדשות אך גם ללא קשר להמשכיות הספרים המורחבת. ספרים אלו חזרו לתצורה הקודמת של ספרות טרק, כאשר ליוו את סדרות טרק בשנות ה 90 של המאה הקודמת, והתרחשו במקביל, המשיכו או הקדימו עלילות מפרקי הסדרה.

הספר השני מבין אלו, שיצא בדצמבר 2021 , הוא נושא הפוסט הזה – הספר Revenant מאת אלכס ווייט.

אתחיל מהשורה התחתונה – אם הספרים הבאים שייצאו בסדרות טרק הקודמות יהיו ברמה של הספר הזה, ספרות טרק בכיוון נכון ואיכותי.

נכון, הסבירות שנראה תוכן שמקדם כרונולוגית את הסדרות החדשות (או הקודמות) אינה גבוהה (בלשון המעטה), וחזרנו לסיפורים שהם standalone, ממש כפרקים בסדרות הקודמות משנות ה 90. ועם זאת, סיפור טוב וסוחף הוא בדיוק כזה, בין אם מתרחש כרונולוגית בשנים שהקוראים כבר מכירים או "עברו הלאה", ובין אם מציג התפתחויות "עתידיות" לדמויות מוכרות.

אז מה יש לנו פה?

הספר מתרחש בעונה הרביעית של 'חלל עמוק 9', קרוב למדי לתחילת העונה, ומציג סטטוס-קוו מוכר מאד לצופי הסדרה – הקאסט הטלוויזיוני הקלאסי (כולל וורף) בתקופה שבה הסדרה הייתה רגע לפני הארק המרכזי שבה (מלחמת הדומיניון).

ככזה, לא נדרש מהקוראים ידע מוקדם מעבר להיכרות עם הסדרה, דמויותיה המרכזיות ופרק ספציפי אחד – הפרק הרביעי מהעונה השלישית, Equilibrium.

כיוון שמדובר בפרק מאוקטובר 1994, לא יהיה כאן 'מרווח ספוילרים', אבל כן אגע בכמה נקודות במהות הפרק – אלו שלא ראו ומעוניינים לעשות זאת – ממליץ להפסיק את הקריאה עכשיו, ולחזור לאחר הצפייה.

הפרק עוסק בעברה של ג'דזיה דקס וגילויו של מארח (Host) שלא ידעה על קיומו, הרוצח ג'וראן (Joran). הפרק מסתיים כאשר ג'דזיה מקבלת את קיומו של ג'וראן ומצרפת אותו למארג המארחים של השיתופן דקס. במהלך הפרק נחשפים הצופים להתנהלויות מפוקפקות של ועדת השיתופנים בכוכב טריל, הסתרת מידע מהציבור הטרילי וסיום הכולל פשרה ספק-פוליטית עם קפטן סיסקו.

הספר מתרחש כשנה לאחר אירועי הפרק ועוסק גם הוא בטריל, בשיתופנים ובפוליטיקה הפנימית המעורבת בתהליך בחירת המארחים. מה שמתחיל כ"טובה לחבר ותיק" מצד ג'דזיה, גורר אותה חזרה לעום הבית שלה ולגילויים (מאד) לא סימפטיים על המתרחש מאחורי תהליך בחירת המארחים ואפילו חושף יכולות מדאיגות מצד השיתופנים.

כמובן שג'דזיה לא צועדת לבד. כפי שהכריכה מראה בבירור, קירה מסייעת לה בחקירה בטריל, ובעוד שהדבר פחות מובלט, שני עמיתים נוספים מצטרפים לחגיגה – דר' באשיר וקומנדר וורף – באופן כנראה מכוון, אלו מחזרה של ג'דזיה בעבר ואהובה של ג'דזיה בעתיד (כאמור הספר מתרחש בתחילת העונה הרביעית).

הספר מותח וסוחף – גם ברמת הפרוזה וגם ברמת העלילה. הקריאה קולחת ומהירה, וממש אפשר לראות את הספר הזה כפרק מן המניין – הספר משתלב נהדר בעונה הרביעית ושופך אור על ג'דזיה עצמה (דמות שאחרת לא נקבל סיפורים בכיכובה..), הדינמיקה שלה עם עמיתיה בתחנה ויחסיה עם טריל אחרים, כמו גם מעמיק את ההבנה שלנו על ההתנהלות הטרילית, במיוחד בתהליך בחירת המארחים לשיתופנים.

מבחינתי מדובר בהצלחה של ממש וספר מצוין – מומלץ בחום רב לחובבי ח"ע9 ובמיוחד מעריציה של ג'דזיה וחובבי תרבות הטריל.

סופו של מסע

רשמים (ללא ספוילרים) מטרילוגיית Star Trek Coda

בראשית הדברים, הבהרה: הפוסט הזה יהיה שונה מהרגיל, ללא (כמעט) שום התייחסות לעלילת הטרילוגיה המדוברת, וזאת לאור שתי סיבות מרכזיות.

הראשונה, כיוון שכל אלמנט שאציין אפילו ברמז מהווה ספוילר *למשהו* – או לעלילה עצמה או לספרים הקודמים בליין הספרות. לכן לא אתייחס למהות הקונפליקט המרכזי ואפילו לא לזהות האיום המרכזי על הדמויות.

הסיבה השנייה היא שמצאתי (למען האמת, הנחתי כך מלכתחילה) שעלילה שנועדה לסגור 20 שנות המשכיות ספרותית אחידה תכיל המון התייחסויות, רפרנסים, הופעות-אורח, לאותה המשכיות, ובסופו של דבר תדרוש מהקוראים להכיר לא מעט את הסטטוס קוו העדכני בטרק הספרותי.

כן אציין שכמו כל ספר טרק, הסופרים מציינים כי ניתן לצלול ישירות לעלילה וכל הפרטים החסרים מתבררים תוך כדי קריאה. עקרונית הדבר נכון גם פה, והעורכים הגדילו לעשות וצירפו חלק מקדים לכל ספר שכולל סיכום עד כה (Previously on Star Trek…). ועם זאת, יש (ולדעתי צריך וחייב) להיות הבדל בין חוויית קריאה של קוראים שנכנסים עם הטרילוגיה הזו לפן הספרותי של טרק, לבין חוויית קריאה של קורא וותיק שמכיר את הדמויות, והלכה למעשה ליווה אותן בשנים האחרונות. ולגבי אותם קוראים (בדגש על ותיקים), הסופרים ציינו שאלו יחוו טלטלות רגשיות לאורך הקריאה והם אכן צדקו, לפחות במקרה שלי.. אבל עוד נחזור לזה.

כאשר מסתכלים על סיומו של מסע ספרותי, נכון לבדוק גם את נקודת המוצא שלו, ובמקרה של פרנצ'ייז מורכב ומסועף כמו טרק, יש כמה כאלו. בעוד שלספרות טרק היסטוריה ענפה וארוכה (לרבות ניסיון לא-רשמי ליצור המשכיות ספרותית מאוחדת בשנות ה 80), הרקע לגיבושה של המשכיות הספרים המודרנית  (או ה Litverse כפי שנהוג לקרוא לו בקרב הטרקים קוראי-הספרים) מתמקד בשני אלמנטים: תחילתם של "קרוסאוברים" על פני מספר ספרים – עלילות שמתחילות עם גרסא אחת של טרק וממשיכות/מסתיימות באחרת (לדוג' Invasion!, Day of Honor ועוד – ניתן לקרוא עליהן כאן), ותחילתה של סדרת טרק ייחודית לספרים, Star Trek New Frontier, שיוצאת לאור בשנת 1997 ומתמקדת בתחילתה בתקופה שלאחר הסרט "המפגש".

טרילוגיות, קרוסאוברים וליווי של 4 סדרות "רצות" המבוססות על סדרות הטלוויזיה, יחד עם סדרה רצה חמישית ייעודית-לספרים, הכינו את הקרקע לשינוי הבא בתחילת שנות ה 2000, וליתר דיוק בשנים 1999-2001.

בשנים אלו, המשיכה הדור הבא בעלילותיה שלאחר הסדרה והסרטים במיני סדרות כגון Genesis Wave וצמדי ספרים  Maximum Warp ו Gemworld, שאחר כך יהפכו רטרואקטיבית לחלק מהמשכיות הספרים המודרנית.

ח"ע 9 חגגה את המילניום עם טרילוגיית Millennium הנהדרת והוציאה שני ספרים, שגם יהפכו לחלק אינטגרלי מהמשכיות הספרים – אנתולוגיית The Lives of Dax בשנת 1999 וספרו הנהדר של אנדרו רובינסון, A Stitch in Time (גארק! בגוף ראשון! מספר על חייו! *חובה*) בשנת 2000.

באמצע שנת 2001 מתחילה רשמית המשכיות הספרים המודרנית עם "העונה השמינית" של ח"ע9 (או DS9 Relaunch) וחוקי המשחק הספרותיים של טרק משתנים. מכאן ואילך קווי עלילה (ועלילות משנה) נמשכים מספר לספר, דמויות מקוריות מתווספות לטלויזיוניות ומקבלות פוקוס שווה, רפרנסים לאורך ליינים שונים, והכי חשוב, סדרות מקוריות נוספות  – החל מסדרת הנובלות הדיגיטליות SCE  (Starfleet Corps of Engineers), דרך עלילות קלינגוניות למהדרין בסדרה I.K.S Gorkon וכלה בעלילותיו המוקדמות של פיקארד בסדרה Stargazer.

גם וויאג'ר מצטרפת לעידן החדש עם סדרת ספרים המתרחשים אחרי שובה לכדור הארץ, ובמקביל הסדרה המקורית, New Frontier והדור הבא ממשיכות עם עלילות חדשות, יחד עם תחילת ליין ספרותי חדש עבר הסדרה 'אנטרפרייז'.

כמובן שמטרתה של tie-in fiction היא להגביר את הפוקוס ולתמוך בתכנים המצולמים של הפרנצ'ייז ממנו יצאה ואליו מתקשרת, ויציאתו של הסרט 'נמסיס' לאקרנים טרפה מעט את הקלפים עבור ספרות טרק, ובדגש על צוות האנטרפרייז E (כולל וורף שעד לסרט זה שויך לקאסט של ח"ע9..).

כפי שתיארתי בסדרת פוסטים בנושא, ליין הספרות לא רק שהתאים את עצמו לשינויים שהנחיל הסרט לסטטוס קוו הטרקי, אלא מינף שינויים אלה כדי להדק את המשכיות הספרים של המאה ה 24 ולקרב אליה גם את המאה ה 22 (Enterprise Relaunch) וגם את המאה ה 23 (Vanguard). במשך כ 15 שנים, המשיכה המשכיות הספריים להתקדם בכמה אפיקים במקביל, כאשר האפיק המרכזי הוא עלילות משולבות של הצוותים השונים ברביע אלפא – הדור הבא, צוות הספינה 'טיטאן' (בסדרה Star Trek Titan) ובהמשך צוות הספינה Aventine והתחנה חלל עמוק תשע.

קוי העלילה המרכזיים בתקופה זו שפכו אור חדש, לעיתים מרענן ולעיתים כזה שחושף אפלה ביקום הטרק המודרני – ההתמודדות הסופית עם גזע הבורג בטרילוגיית Star Trek Destiny האחת והיחידה, ההתמודדות המדינית והצבאית בין הפדרציה לברית טייפון (Typhon Pact), במקביל לסערות פוליטיות פנימיות בפדרציה שמגיעות לשיא במיני סדרה Star Trek: The Fall, חשיפתו של מדור 31 וחשוב מכך, הגורם העומד מאחוריו ומנווט אלמנטים רבים ביקום טרק, ועוד. כל זא במקביל לגילוי עולמות חדשים, פתרון תעלומות מדעיות, מוות של דמות טלויזיונית אחת או יותר וגם חזרה לחיים של דמות טלוויזיונית אחת או יותר.

עלייתה לאויר של הסדרה דיסקברי לא סיבכה (בהתחלה) את ההתנהלות של המשכיות הספרים, אך עונתה השניה כבר הכילה אלמנטים שקשה היה ליישב עם הספרות. עם זאת, "הטריבל ששבר את חדר המנועים" היתה עלייתה של הסדרה 'פיקארד'.

הסופרים דיוויד מאק (David Mack) ודייטון וורד ציינו בראיונות שונים (ר' חומר קריאה נוסף בסיום הפוסט), כי הם הבינו (כל אחד בנפרד), באמצעות קשרי הידידות עם הסופרת קירסטן באייר (Kirsten Beyer), סופרת טרק בעצמה ולימים אחת מיוצרי 'פיקארד', כי הסדרה החדשה עתידה להכיל התייחסויות למאה ה 24 – התייחסויות שעומדות בסתירה למתואר בספרות טרק המודרנית.

וורד ומאק החלו לחשוב על הגרעין הרעיוני שיהפוך להיות טרילוגיית 'קודה' בנפרד, אולם ברגע ששוחחו והשוו רשמים, החליטו לשלב כוחות ולנסות ליצור *סיום* עלילתי, במקום פשוט להתעלם מהמשכיות הספרים ולהשליכה לצד לטובת ספרות שמלווה את הסדרות החדשות. לחגיגה הצטרף ג'יימס סוואלו (James Swallow), מהמובילים שבסופרי טרק של העידן שאחרי-נמסיס, ומפה בעצם מתחילה הטרילוגיה עצמה.

כפי שציינתי בתחילת הפוסט, אין בכוונתי להיכנס לפרטי העלילה עצמה. זוהי עלילה שצריך להבין מה נועדה לעשות מבחינת 'העולם האמיתי' (לפנות את הדרך באופן מלא לליין הספרות של סדרות טרק הנוכחיות), ומפה להיכנס (מודה שקצת בחיל ורעדה, לפחות כך היה עבורי) ולתת לסופרים להוביל.

מבחינת השוואה של שלושת הכרכים, הראשון, Moments Asunder, הוא הפחות חזק בעיניי. הוא נותן פתיחה אפקטיבית לעלילה, אבל אמרתי בעבר מספר פעמים שעבודותיו של דייטון וורד במאה ה 24 פחות חביבות עליי מאלו של המאה ה 23. משהו באוירה ובווייב של הסדרה המקורית מאפשר לוורד לקחת אלמנטים מוכרים ולהרחיב אותם לכיוונים מעניינים ומודרניים. כשהוא מגיע לטרק של המאה ה 24, הוא מרגיש לי פחות בסביבתו הטבעית כסופר וטרקי.

הספר השני, The Ashes of Tomorrow, של סוואלו, מהווה שיפור משמעותי מבחינת הפרוזה והיכולת לסחוף את הקורא ולהעביר את *גודל המעמד* והאתגר שניצב בפני הגיבורים המוכרים. עם זאת, בספר השלישי, Oblivion’s Gate של מאק, שם הקורא מתחיל *להרגיש* לאן העלילה הולכת ולהרגיש את מה שעוברות הדמויות. מאק הוא מאק, וספרי טרק שלו מערבים המון פאתוס יחד עם רגש אנושי ועוצמות לא מתפשרות. הפרוזה שלו פחות תיאורית משל סוואלו אבל יותר אפקטיבית במיקוד שלה – אין סצנות של "הכנה" או כאלה שמרגישות מבוזבזות – הכל תורם לכיוון סיום העלילה, וסיום היקום הספרותי של טרק.

הבהרה קלה – חשוב לי לציין שקראתי את הספרים האלו בקצב שיא – כנראה כיוון שחיכיתי לטרילוגיה הזו במשך חודשים ארוכים (ולאחר רמזים של *כמה שנים* מצד וורד ומאק..), כשכל ספר יצא, גמעתי אותו תוך יום-יומיים. לכן, גם אם הספר הראשון (של וורד) הוא הפחות חזק מבין השלושה, עדיין לא מדובר בספר גרוע או אפילו בינוני..

מבלי להיכנס לפרטים, אציין שמופיעות דמויות טלויזיוניות ממגוון סדרות, כמעט כל סדרה ייחודית-לספרות מקבלת פה הופעה, רפרפנס או סצינות של ממש, ובהחלט הייפ התברר כנכון – קווים נרטיביים של שנים הגיעו לשיא ולסיום, שגם הוא השאיר אותי עם הרגשה של *סגירה* יחד עם מעין גאווה – גאווה בדמויות הספרותיות ובמה שעברו במשך 20 שנה, לרבות מה שעוברות בשלושת הספרים הללו, גאווה בכך שניתנה במה לסיום פרק משמעותי ביקום טרק, לפחות עבורי.

זה המקום לציין אלמנט מיוחד בטרילוגיה הזו, כזה שפחות הרגשתי בספקי טרק אחרים – הצד המטא-בדיוני (metafictional). את העלילה ניתן בהחלט לקרוא ולחוות ברובד הישיר שמובא בספרים, אך עם זאת יש עוד רובד (לפחות לתפיסתי) – מדובר בדמויות של יקום ספרותי שנאבקות למנוע את *סוף העולם הבדיוני שלהן* בדיוק בשעה שבעולם האמיתי של הוצאת סיימון אנד שוסטר, ה"עולם" שבו הן שוכנות גם הוא מגיע לסיומו.

אז איפה זה משאיר אותי עכשיו?

מבחינות רבות, הטרק "שלי" רשמית הסתיים. לפחות באיזושהי רמה מנטלית ורגשית אני מקשר בין הטרק הטלוויזיוני שעליו גדלתי (הדור הבא עד אנטרפרייז) ליקום הספרים ויותר מכך, להמשכיות הספרים המודרנית (כנראה הגיע הזמן למצוא לה שם אחר, ואגב, גם בזה נוגעת הטרילוגיה..) ועכשיו נותרתי עם שלל סדרות, שאודה על האמת, ככל שהתקדם הזמן, הרגשתי פחות ופחות מחובר אליהן.

ומצד שני, יתכן שהניתוק הזה מהטרק "החדש" ("ניו טרק"?), נבע גם מחוסר המוכנות שלי לקבל את העובדה שהיקום הספרותי, לפחות באופן שגדלתי עליו והכרתי, אכן הסתיים. כעת כשסיימתי את הקריאה, יתכן וארגיש פתוח יותר להתחבר לטרק החדש ואולי גם לספרים שימשיך להביא עמו.

הספרים, העלילות והדמויות שאהבתי כמובן נשארים איתי ועל המדף, וגם הבלוג הזה צפוי להמשיך ולתת לקוראות ולקוראים הצצה לצד הספרותי של טרק, ובתקווה לחבר עוד ועוד קוראות וקוראים למילה הכתובה של היקום הבדיוני שכולנו כל כך אוהבים.

מסע ספרותי אחד הסתיים. מסע בין כוכבים ממשיך בשיא הכוח.

קריאה נוספת לגבי הרקע לטרילוגיה ואלמנטים "מאחורי הקלעים"

ביקורת קומיקס Debt of Honor

כפי שחלק מקוראי הבלוג אולי זוכרים או משערים, קומיקס ומסע בין כוכבים הם שתיים מהאהבות הגיקיות הגדולות והותיקות שלי ובאופן טבעי, כקורא מס"ב, חלק מהקריאה הזו מתמקדת במדיום הקומיקס.

עם זאת, בעוד שליין הספרים הפך אותי לקורא נלהב של כל ספר עלילתי ביקום טרק, יצירות הקומיקס שמתרחשות ביקום הזה פחות תפסו אותי. באופן מוזר, דווקא הסיפורים ביקום טרק שמשלבים ויזואליזציה של הדמויות, הטכנולוגיה, הגזעים (היבטים שבליין הספרות מתבססים באופן שווה על זכרון ממה ששודר על המסכים ועל דמיון הקורא), לא מציגים את העלילות המעניינות ביותר בעיניי.

עובדה זו לא מונעת ממני לקרוא את כל סדרות הקומיקס של טרק שאני נתקל בהן, אבל פעמים רבות מדובר על לנסות מתוך סקרנות נטו, ולאו דווקא מתוך התלהבות ממה שיש למדיום להציע.

אבל ישנם כמה יוצאי דופן, והפעם אתמקד באחד מהם.

כריכת ההוצאה הראשונה (כריכה קשה) מיולי 1992 (די סי קומיקס)

הנובלה הגראפית Debt of Honor יצאה במקור בשנת 1992 מאת די סי קומיקס בכריכה קשה, קרוב מאד לחגיגות 25 שנה לסדרה המקורית (ולפרנצ'ייז עצמו). מדובר בסיפור אפי שבהחלט "שווה" את הפורמט בו יצא, וכעת חברת IDW, המחזיקה את הזיכיון לקומיקס טרק, הוציאה אותו בהוצאה מחודשת מוגדלת (כריכה רכה).

מדובר בסיפור אפי ורחב היקף (בדיוק מסוג הסיפורים שאני מאד אוהב) שמתרחש לאחר הסרט הרביעי (המסע הביתה). זו בדיוק נקודת הפתיחה של הסיפור – קירק אכול רגשות אשמה על אירועי הסרטים האחרונים, בדגש על מות בנו והשמדת האנטרפרייז המקורית.

העלילה עוסקת בגזע חייזרים מסתורי, שקירק נתקל בו בעברו ובכל פעם לא נשארים זכר או הוכחה קונקרטית לקיומם, עד שהאימפריות הגדולות בטרק לא מכירות רשמית בגזע או באיום המדובר. קירק, שבטוח שמדובר באיום על בטחון הפדרציה, יוצא למצוא את הגזע המדובר, בעזרת שלל דמויות מתקופת הסרטים וכאלו שהוצגו בתקופת הסדרה המקורית וחוזרות לסייע.בהתאם, העלילה קופצת בין עברו של קירק, מתקופת הסדרה המקורית ולפניה, כמו גם לתקופת הסרט הראשון, לבין ההווה (מייד לאחר אירועי הסרט הרביעי), וכך נחשף הקורא לכל התקופות של הטרק המקורי.

שיא העלילה מגיע כמובן עם העימות הבלתי נמנע מול גזע החייזרים, שמציב את קירק בראש ברית עם קלינגונים ורומולנים מול האיום על יקום טרק המוכר. המסר בסיום כמובן מוכר לחובבי טרק, ומתמקד בעבודה יחד ובשיתוף הפעולה הנדרש בין הגזעים המרכזיים כדי לנוע אל עבר העתיד – מסר שראינו גם בסרטים החמישי והשישי של הסדרה המקורית, שמתרחשים לאחר אירועי הסיפור הזה אך יצאו בשנים שקדמו לו. בכך, מהווה הנובלה הגראפית גם גשר בין סרטים 2-4 לסרטים 5-6, וגם עומדת בפני עצמה כמחווה לקירק, צוותו ועידן הטרק המקורי כולו.

כמו כל סיפור טרק טוב, העלילה מתובלת גם ברפרנסים וקריצות למעריצים, עד רמה של הסבר אפשרי (כמובן, מאז הוחלף בהסבר רשמי) ךשינוי במראה הקלינגונים בין הסדרה המקורית לסרט הראשון (1979)

בהיבט הטכני, על הכתיבה מופקד כריס קליירמונט, אחד היוצרים המשפיעים ביותר על פרנצ'ייז האקס-מן במארוול, ומי שהפך את המוטאנטים העליזים לסדרת הקומיקס הנמכרת ביותר בעולם בשנות ה 80. כמנהגו, משתמש קליירמונט בהמון מלל וטקסט על גבול הפומפוזי, וכאשר מדובר בטרק של הסדרה המקורית, בעיניי סגנון זה מתאים בדיוק.

הצד הויזואלי-גרפי הוא מצוין-עד-מרהיב בעיניי. אדם היוז הוא אחד האמנים שאני זוכר מאד לטובה מנעוריי, ומציג שילוב של (קלוז אפים על) דמויות שנאמנות מאד למראה השחקנים (ומשאירות במקביל מקום לפרשנות וסגנון אישיים של הצוות האומנותי) יחד עם הצגת הטכנולוגיה (ספינות מבחוץ ומבפנים) באופן מדויק למראה הסדרות והסרטים. כך מקבל הקורא סיפור שמחוזק מהיותו קומיקס, ולא סיפור שיכל בקלות להיות סיפור טקסטואלי בלבד. במיוחד אהבתי את האופן בו היוז מאייר את האנטרפרייז A (אחד הויזואלים האוהבים עליי בסיפור, אם לא האהוב ביותר.. במיוחד כיוון שמדובר באחד מדגמי הספינות האהובים עליי ביותר).

בשורה התחתונה אחד מסיפורי טרק בקומיקס האהובים עליי, בהוצאה מחודשת שמדגישה כל פרט ופרט. בעיניי מומלץ בחום רב  לחובבי קומיקס והסדרה המקורית (במיוחד עידן הסרטים).

מידע נוסף על הרפרנסים בסיפור, ניתן למצוא בקישורים הבאים-

ממורי אלפא – https://memory-alpha.fandom.com/wiki/Debt_of_Honor

ממורי בטא – https://memory-beta.fandom.com/wiki/Debt_of_Honor

ביקורת ( כולל ספוילרים) לטרילוגיית The Q-Continuum

בין דמויות המשנה הפופולריות ביותר בטרק ישנו מקום של כבוד לישות הנקראת Q.

איפשהו בין יריב לבן ברית, בין מכשול רב עוצמה למנטור קוסמי, בין הטרגי לקומי, נמצא ג'ון דהלאנסי שהפך יישות קוסמית על גבול ה Villain of the Week לחבר כמעט-קבוע בקאסט של הדור, עם הופעות גם בסדרות ובאזורים אחרים ביקום טרק.

המעבר של Q לספרות, היכן שאין מגבלות תקציב או טכנולוגיה כמו בטלוויזיה, התקבל בזרועות פתוחות על ידי הקוראים וזכה להצלחה ביקורתית ומסחרית.

מבין כל הספרים הללו, אני רוצה הפעם להתמקד בסיפור יחסית פחות מוכר (ופחות מוערך מהקלאסיקות),אבל קודם כל, כמנהגנו בקודש, רקע.

.

.

.

.

.

.

.

.

(אזהרת ספוילרים – הן לסיפורים שאסקור והן לפרטי מידע נוספים שיוזכרו פה ושם..)

.

.

.

.

.

.

.

הספר הראשון שהציג את Q כדמות מרכזית, היה Q-in-Law, ספר כיפי וספק-הומוריסטי, שיצא לאור ב 1991, מאת אחד מסופרי טרק המוערכים ביותר -פיטר דיוויד.

ידידי ורעי צפריר גרוסמן כתב טור אורח על הספר הזה ממש, ואני ממליץ לעצור רגע ולקרוא אותו, אם טרם עשית זאת.

וזו, כמובן, הייתה רק ההתחלה.

ההצלחה של Q-In-Law, שנבעה מהשילוב הנהדר בין כתיבתו של פיטר דיוויד לאופיו של Q, הובילה את הסופר לכתוב לאחר כשלוש שנים את אחד מספרי טרק הידועים, המוערכים ולדעתי הטובים ביותר – Q-Squared.

הקונספט הבסיסי של הספר, המעמת את Q עם בן דמותו מהסדרה המקורית, טריליין (Trelane) מהפרק The Squire of Gothos , מובילה לעלילה שנפרשת בין שלושה קוי זמן (יקומים) מקבילים ולמאבק בין שתי דמויות קוסמיות, שמשלב הומור ופאתוס באותה נשימה.

הספר קיבל מקום של כבוד ברשימת 25 ספרי טרק הטובים ביותר שלי, ואם לא היה ברור עד כה, זה ספר שמומלץ לכל מי שאוהב טרק קוסמי, את Q, את הדינמיקה בין פיקארד ו Q, את כתיבתו של פיטר דיוויד ובכלל – כנראה שכל מי שאהב את הדור הבא ולא נרתע מלקרוא ספרות טרק, ייהנה מהספר הזה.

פיטר דיוויד הגדיל לעשות ובשנת 1999 חבר לשחקן ג'ון דהלאנסי עצמו, על מנת לכתוב יחד ספר שנקרא I,Q  – ספר הכתוב בגוף ראשון ומסופר מנקודת מבטו של Q. השילוב בין דהלאנסי שלוקח חלק בכתיבת הדיאלוגים של Q, לבין דיוויד עם הניסיון שלו משני ספרים פופולריים במיוחד על Q, נראה כמו קלאסיקה בהתהוות. עם זאת, הספר זכה לפחות הצלחה מקודמיו ובעיניי (כמו גם בעיני קוראים ומבקרים רבים), הציג עלילה פחות מהודקת ומגובשת ביחס אליהם.

Q חזר בספרים שונים לאורך השנים, כאשר הספר האחרון שהיה ממש "על Q", יצא לאור בשנת 2007. מדובר בספר Q&A מאת הסופר הנהדר קית' דהקנדידו, שיצא כחלק מיקום הספרים (2000-2020?) והציג את "הסיבה האמיתית" מאחורי הביקורים והמבחנים של Q לאורך השנים. כן כדאי לציין שהספר מציג התייחסויות והסברים מעט שונים להתנהגותו ולמטרותיו של Q כפי שהוצגו בספרים המוקדמים יותר (כאלו שלא נדרשו להמשכיות הדוקה אלו עם אלו).

מעבר לספר הזה ולהופעותיו של Q בספרים שונים בסדרות טרק אחרות, בשנת 2014 יצאה נובלה דיגיטלית בשם Q are cordially invited, המספרת על הפעם ש Q הופיע בטקס חתונתו של פיקארד והוביל לחיפוש אחר אוצר אבוד ובכלל, בלגן כמו ש Q אוהב לעשות. למרות שהסיפור הזה מתרחש כרונולוגית לפני הספר Greater than the sum, (אף שיצא לאור מספר שנים אחריו) הוא מכיל סתירות עם תיאור טקס החתונה כפי שהופיע בספר המוקדם יותר.

אבל נחזור כעשור וחצי קודם לכן, אל סוף שנות ה 90 של המאה הקודמת, ממש רגע לפני שספרות טרק תיכנס לשלב בו היא מציעה יקום בדיוני עקבי והמשכיות קוהרנטית מספר לספר.

גרג קוקס, ששנים בודדות מאוחר יותר (בתחילת שנות ה 2000) ייכנס לפנתיאון של ספרות טרק עם ספרים ספק-"היסטוריים" על חאן נוניאן סינג (ויגיע איתם לשיא פופולריות ואיכויות שעם יד על הלב – לא ממש הצליח לחזור אליו בשנים לאחר מכן), מציג טרילוגיית ספרים שיצאה תחת הליין המקורי של ספרי הדור הבא (הספרים "הממוספרים") שבמבט לאחור, בעיניי היא אחד מסיפורי Q הטובים ביותר, נופל אך במעט מ Q-Squared – זוהי טרילוגיית The Q-Continuum.

(אציין שהסיפור זכה להצלחה מסחרית יפה למדי והודפס מחדש ככרך אחד הן בכריכה קשה והן בכריכה רכה.)

הסיפור מחזיר אותנו לשנים הראשונות של האנטרפרייז-E, שנת 2374 ליתר דיוק – במקביל למלחמת הדומיניון וכשנה לאחר אירועי הסרט "המפגש".

צוות האנטרפרייז נשלח ללוות ניסוי מדעי מהפכני בעל פוטנציאל לשנות משמעותית את חקר החלל והמסע בו, כאשר מדען בטאזוידי (לם פאאל) שסובל ממחלה חשוכת מרפא, מתארח בספינה עם ילדיו ומתכוון לפרוץ את הגבול הגלקטי (Galactic Barrier) – אותו שדה אנרגיה שמקיף את גלקסיית שביל החלב בו נתקלו ג'יימס קירק וצוותו בפיילוט השני של הסדרה המקורי.

באופן (לא) מפתיע, עם תחילת הניסוי, מופיע Q ודורש מפיקארד לעצור את הניסוי ולא לנסות להתקרב אל הגבול. פיקארד כמובן מסרב והמפגשים הבאים עם Q כוללים את הפגישה הראשונה של צוות האנטרפרייז עם משפחת Q (מהפרק The Q and the Grey בוויאג'ר) ובהתאם למסורת שהחלה בפרק המופלא Tapestry, חטיפה של פיקארד והשארת הספינה בלעדיו.

מכאן העלילה נעה בשני מישורים מרכזיים- פיקארד נוסע בזמן עם Q לחוות אירועים משמעותיים בקיומו של Q הצעיר, ובמיוחד את המפגש עם יישות קוסמית אחרת, יצור ששמו נכתב "0" (הספרה אפס) שמלמד ומעודד את Q כיצד לבחון תרבויות וגזעים נחותים ממנו. במקביל, רייקר וצוות האנטרפרייז מתמודד במקביל עם גב' Q ובנה q שנשארים בספינה, יחד עם המדען הנחוש עד-כדי-טירוף להשלים את הניסוי שלו ובנוסף על הכל, איום מצד גזע הקלמריין (Calamarain), הזכורים מהפרק Deja Q  מהעונה השלישית בדור הבא וכעת תוקפים את האנטרפרייז, אותה הם מזהים כמגוננת / בעלת ברית של Q.

בהמשך, עברו של Q וההיסטוריה שלו עם 0 מראים תמונה אפלה, כאשר מתברר ש 0 היה כלוא מחוץ למציאות "שלנו" במשך עידן ועידנים, והוא מוציא לחופשי בעלי ברית אכזריים, כולם ישויות אנרגיה קוסמיות מהסדרה המקורית. Q הצעיר נגרר בלית ברירה אחרי "ידידיו" כשהם זורעים הרס ברחבי הגלקסיה (ותוך כדי כך הקורא מקבל רפרנסים למגוון דמויות אלוהיות וגזעים קדומים שהוזכרו לאורך הסדרות ביקום טרק). קו העלילה הזה מתכנס לכדי "מלחמת ה Q הראשונה", בה 0 ובני בריתו קוראים תיגר על רצף ה Q במלחמה קוסמית עצומה הכוללת גם השפעה ישירה על החיים הקדומים בכדור הארץ (באופן טבעי, מדובר על פגיעת אסטרואיד).

לאחר המלחמה וניצחון ה Q על הישויות הסוררות, Q נדרש לקבל אחריות על החיים בכוכב הלכת שהושפע מהמלחמה (זה כמובן כדור הארץ, וכאן מתגלה הסיבה לעניין הרב שמפגין Q באנושות – הוא השומר שלנו..). במקביל, 0 מוגלה מחוץ לגלקסיה וה Q בונים את הגבול הגלקטי כדי לשמור על גלקסיית שביל החלב והדרים בה מזעמו של 0, וכך מתגלה גם הסיבה להתנגדותו של Q לפריצת הגבול הגלקטי.

קו העלילה השני מתמקד במאבק צוות האנטרפרייז בקלמריין, מאבק אשר משתנה בהמשך למאבק במדען פאאל עצמו, אשר משתגע עקב אנרגיות הגבול הגלקטי (בדומה לגורלו של גארי מיטשל זצ"ל) ומשחרר את הישות שהשפיעה עליו מאחורי הקלעים לקדם את הניסוי – זהו כמובן 0 המרושע.

פיקארד ו Q  חוזרים בשלב הזה להווה והסיפור מתכנס לחלק האחרון, בו צוות האנטרפרייז מצליח לתווך בין הקלמריין  וה Q, כדי ליצור ברית שתוכל לעצור את 0 אחת ולתמיד (לא יפתיע את הקוראים שהסיפור נגמר ברוח חיובית ואופטימית, כיאה לסיפור טרק, בוודאי עם ניחוח קלאסי).

ולסיכום – ההמלצה:

מדובר בסיפור מאד כיפי לקריאה, מהיר למדי (למרות היותו מורכב מ3 ספרים), הפרוזה זורמת (מה שקוקס קצת חוטא בו בשנים לאחר מכן לטעמי), וההתפתחויות בעלילה מרגישות טבעיות ברצף שלהן עד לסיום.

הבחירה במיקום הכרונולוגי של הסיפור מוצלחת בעיניי וגורמת לכך שהסיפור לא מרגיש "ישן מדי" (כמו שהיה עלול לקרות אם היה ממוקם בתקופת הסדרה), אבל מצליח להעביר הרגשה נוחה ונינוחה עם קאסט מוכר.

האם זה מהטובים בסיפורי הטרק שקראתי? לא מהטופ של הטופ, למרות שהוא ממוקם במקום טוב מאד. בקלות 8.5/10 – ציון מכובד למדי לסיפור שמומלץ לחובבי הדור הבא, Q וסיפורי טרק אפיים בכלל.

לקריאה נוספת על הסופר גרג קוקס – אתר הסופר בכתובת http://www.gregcox-author.com/

סוף למסעותיה של ויאג'ר? ביקורת לספר To Lose The Earth

*** בפוסט זה אשתדל להמעיט ככל שניתן בספוילרים לעלילת הספר, אולם יהיו ספוילרים לאירועים והתפתחויות בהמשכיות הספרים המודרנית בכלל ובסדרת הספרים של ויאג'ר בפרט מאז 2009 ***

.
.
.
.
.
.

.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.

.
.
.
.
.
.
.
.
.


זה המקום להשלים פערים בהקשר לסדרת הספרים הנוכחית של וויאג'ר

.
.
.
.
.
.
.
.
.

11 וחצי שנים אחרי שהשיקה מחדש את הסדרה Voyager, מסיימת קירסטן באייר (שמאז עברה לעבוד כחלק מצוותי הכותבים של הסדרות החדשות "דיסקברי" ו"פיקארד") את המשימה הנוכחית של הספינה וצוותה.

בסדרה הנוכחית, מובילה אדמירל קת'רין ג'יינוויי צי של ספינות תחת שם הקוד "Full Circle" (בראשן הוויאג'ר בפיקודו של קפטן צ'קוטאיי) במשימה יזומה לגלות מחדש את רביע דלתא לאחר עזיבת קולקטיב הבורג (ע"ע טרילוגיית דסטיני).

משימה זו מתרחשת בשנים 2381-2382, כאשר בהיבט זה וויאג'ר נפרדה מציר הזמן המרכזי של ספרות המאה ה-24, אשר במקביל התקדמה עד שנת 2387. ההבחנה הזו מייצרת עבור באייר (ודמויות ויאג'ר) הזדמנות לפתח בנחת את קווי העלילה ואת הדמויות, ללא תלות באירועים מרכזיים שסחפו את ליין הספרות (ע"ע עלייתה של ברית טייפון, אירועי The Fall, חשיפתו של מדור 31 ועוד). בדרך כלל הקצב יותר איטי בספרים אלו, יותר אינטימי מבחינת בחינת הדמויות, רגשותיהן, תגובותיהן לאירועים סביבן ובעיקר – מערכות היחסים ביניהן.

אותן מערכות יחסים, הכוללות דמויות שראינו על המסך וכמובן דמויות חדשות ומקוריות, הן אלו שמניעות את סדרת הספרים הזו לא פחות, ואולי יותר, מהעלילות המדעיות-טכנולוגיות והבחינה של אלמנטים מהסדרה.

שנתיים וחצי אחרי הספר האחרון (Architects of Infinity), העלילה ממשיכה ישירות מהמקום בו עצרה, כאשר הספינה Galen נזרקת ממיקומה הקודם לקצה הגלקסיה והצוות על סיפונה, בהובלת לא אחר מסגן הארי קים (שהגיע להיות הקצין הטקטי של וויאג'ר), נאבק לשרוד ולהפעיל מחדש את הספינה.

התפתחות זו מובילה את הצוות למפגש עם גזע חייזרי ייחודי בשם Edrehmaia – מפגש שמערב את שאר הצי ומוביל בסופו של דבר למשימה חדשה לגמרי עבור הוויאג'ר וצוותה. משימה זו היא למעשה הנקודה בה הקוראים נפרדים מג'יינוויי, צ'קוטאיי ושות' בתחושה של אופטימיות, סקרנות וציפייה לגילויים החדשים שעוד מצפים להם.

נמנעתי מלהיכנס לפרטים ספציפיים, אולם כן אציין שהעלילה מכילה התפתחויות במערכות היחסים האישיות של קים, פאריס וטורס ובמיוחד ג'יינוויי וצ'קוטאיי. בהיבט זה הספר הוא חגיגה לקוראי הסדרה, עם סיום בהחלט ראוי לעשור וקצת של עלילות על פני עשרה ספרים.

חשוב לי לציין שמי שלא קרא את הסדרה מתחילתה, כנראה ירגיש אבוד (למרות שספרי טרק באופן מסורתי נוטים להשלים פרטים לקוראים באופן ממצה) – לא הייתי ממליץ להתחיל לקרוא עם הספר הזה, בהיותו העשירי במספר והסיום לסדרה, אלא לנסות למצוא את צמד הספרים הפותח את הסדרה, Full Circle ו Unworthy.

אני יכול להעיד ברמה האישית, שקריאת הסדרה ברצף  גרמה לי לחבב יותר ויותר את וויאג'ר והדמויות המרכזיות, פי כמה ממה שהצליחה סדרת הטלויזיה. בסופו של יום, התחושה בסיום הספר הזה היא של מסע שמגיע לסיומו, וכיאה לטרק – פותח כיוון חדש ומעניין לעתיד.

האם המשכיות הספרים המודרנית הסתיימה?

בהמשך לדיון בקבוצת הפייסבוק "מסע בין כוכבים", עלה נושא ההתאמה (או חוסר ההתאמה) בין ספרות טרק המודרנית, הקיימת מאז שנת 2000 לערך, ובין העידן המודרני של סדרות טרק ובייחוד הסדרה "פיקארד".

ראשית, קצת רקע לגבי איך הגענו עד הלום – מראש מציין שייתכנו ספוילרים קטנים, למרות שאשתדל להמעיט בהם ככל שניתן
.
.
.
.
.

.
.
.
.
.
.
.
.
.
.

בשנים 2000-2001 מתחיל שינוי בליין הספרים של סדרות טרק השונות, המתמקד בעלילות שממשיכות את סיום הסדרה "חלל עמוק 9". בעוד שהדור הבא היתה אפיזודית ברובה המוחץ, עם סיום פתוח שמאפשר לדמויות להמשיך בהרפתקאותיהן (כולל בסרטי הקולנוע) ולפיכך, מאפשר מקום לסיפורים "מן המניין" להמשיך ולצאת לאור, ח"ע9 היתה שונה. מעבר לקוי עלילה מתמשכים לאורך רוב הסדרה, הסיום השאיר דמויות רבות על סף שינויי חיים משמעותיים – והספרים שעמדו לצאת המשיכו את העלילות המתמשכות ויצרו קוי עלילה מתמשכים *משלהם*.

זוהי למעשה התקופה הראשונה של המשכיות הספרים המודרנית, המתחילה בשנת טרק 2376 וממשיכה לאורך 2377/8. במקביל קופצים טיפה'לה קדימה עם חזרתה של וויאג'ר מרביע דלתא לארבעה ספרים בשנת 2378.

בבלוג ניתן לקרוא עוד על "ההשקות מחדש", הן של חלל עמוק 9 והן של וויאג'ר.

התקופה השניה בהמשכיות הספרים יוצאת לאור בשנת 2003, ומתחילה לאחר הסרט "נמסיס" בשנת 2380 והגיעה לשנת 2386.

בעוד שפה מתמקדים בדור הבא (וה"ספינאוף" Titan), היא כוללת חזרה לויאג'ר בשנים 2381/2. קוי העלילה הגדולים עובדים כמו.. ליין של הוצאת קומיקס, עם קרוסאוברים ואירועים מיוחדים, ובמסגרת זו חוזרים לח"ע9 אחרי "קפיצת זמן" של 5 שנים (כלומר 2383 בערך).

גם פה, ניתן לקרוא עוד על המשכיות הספרים בתקופה שלאחר "נמסיס", החל מספרי The Lost Era, דרך המיני סדרה A Time To.. ומשם לאירועים של שנת 2380 עד טרילוגיית Destiny, האירועים לאחר מכן בדגש על עלייתה של ה Typhon Pact, התהפוכות הפוליטיות במיני סדרה The Fall ובספרי Section 31.

קוי העלילה האלו ממשיכים את התקופה הראשונה ונרטיבית לא ניתן להפריד בין שתי התקופות של המשכיות הספרים. בנוסף – במקביל להתפתחויות במאה ה 24, סופרי ועורכי ליין הספרים השיקו גם "עונה 5" לאנטרפרייז ונגעו גם במאה ה 23 עם ספרים בליין הסדרה המקורית, כמו גם סדרת Vanguard הנפלאה.כל אלו מכילים אלמנטים עלילתיים שחוזרים ומשתלבים עם העלילות במאה ה24 

ואחרי כל זה — בשנת 2020, עולה לאויר הסדרה "פיקארד".

הסדרה לראשונה משרטטת עתיד חדש לטרק, רגע לפני סיום המאה ה24, אך עם פלשבקים ואזכורים עלילתיים לעשרים השנה שחלפו בין הסרט "נמסיס" – שהיה עד אז הופעתו האחרונה על המסך של פיקארד (ושל המאה ה 24 בטרק בכלל).

כמבוא לסדרה, יצא הספר The Last Best Hope, שתיאר את האירועים שהובילו לסדרה, החל משנת.. 2380, אותה שנה שבה מתחילה התקופה השניה של המשכיות הספרים המודרנית.

באופן לא מפתיע, האירועים המתוארים בספר לא מתיישבים כלל עם אירועי הספרים בתקופה המקבילה.

בראש ובראשונה, הפלשבקים בפיקארד כשהוא אדמירל מתרחשים ב 2385. אבל גם אם היינו משחקים מעט עם התאריכים הגרגוריאניים מול תאריכי הכוכבים על מנת להחיל רצף כרונולוגי אחד על הספרים והסדרה, עדיין הסתירות רבות ומהותיות מדי – בדגש על גורלם של הבורג לעומת טרילוגיית Destiny והאירועים שנבעו ממנה ועל ההתפתחויות האישיות שעובר פיקארד בספרים – כאלו שלא ניתן להתעלם מהם..

כאשר ישנה התנגשות עלילתית-כרונולוגית בין הנעשה על המסך לבין סיפורים נלווים במדיות אחרות כמו ספרות או קומיקס (מה שמכונה Tie-In Fiction), לעולם "המסך הוא שיקבע" שכן כמות קוראי הספרים היא מועטה משמעותית לעומת כמות הצופים, ולא הגיוני להכפיף סדרות חדשות הנצפות על ידי מאות אלפים להתפתחויות בסיפורים שנצרכים על ידי כמות קטנה בהרבה – אלפים ועשרות אלפים ברוב המקרים.

כמובן שאין קשר לרמה או לאיכות הסיפורים, ואני הראשון להצהיר שספרות טרק מכילה עבורי חלק מסיפורי טרק הטובים ביותר בכל מדיום – כולל אלו של הטלויזיה והקולנוע. העניין הוא תפוצה, כסף, ויכולת לנהל המשכיות בדיונית עקבית.

וכך אנו מגיעים למצב הנוכחי, בו (הרוב המוחץ של) ספרות טרק החל משנת 2000 אינו מתיישב עם הטרק המודרני הטלויזיוני.

זו נקודה שהפרנצ'ייז מצא עצמו בה כבר מספר פעמים בעבר – לפני שיצאו לאקרנים סרטי הסדרה המקורית, לפני שעלתה לאוויר הדור הבא, יציאת הסרט "נמסיס" ויציאת סרטי יקום קלווין. בעוד שהטרק המודרני התחיל עם דיסקברי במאה ה 23, הכניסה למאה ה 24 ומעבר היא זו שהיוותה "נקודת פיצול", ומפה והלאה, גם ליין הספרים יתאים עצמו לכרונולוגיה המעודכת.

עם זאת, צפויים עדיין לצאת בהמשך 2020 ובשנת 2021 מספר ספרים שאמורים לסגור קוי עלילה בהמשכיות הספרים –

החודש (אוקטובר 2020) צפוי לצאת לאור הספר העשירי של "ההשקה מחדש" (השניה) של וויאג'ר, To Lose The Earth, מאת קירסטן באייר – סופרת שעברה לעבוד בצוות כותבי דיסקברי והיא חלק מהצוות שפיתח את הסדרה "פיקארד".

מעבר לכך, צפוי ספר נוסף של דיוויד מאק, המתמקד באירועים נוספים הקשורים לדמות אייקונית מהמאה ה 24 ש"חזרה לעניינים" בליין הספרים בעשור האחרון… לא אכנס לספוילרים אבל *המידע* קים באחד הלינקים בפוסט הזה 🙂

לאחר מכן, העתיד פתוח. אבל כן אציין שהסופרים "הקבועים" (מאק, וורד) טענו בראיונות ש"יש תכנית" ליישב את הסתירות. להערכתי, אותו "פתרון ספרותי" (אם אכן יקרום עור וגידים) כנראה ישכתב את ההמשכיות כחלק מהסיפור (כך שהדברים "קרו" אך קו הזמן השתנה) או לחליפין פשוט יסגור את קוי העלילה הפתוחים (אם יהיו כאלה) בלי לשכתב את קו הזמן, אלא רק יקבע את המשכיות הספרים כקו זמן אחר (כמו שקרה בליין ספרי מלחמת הכוכבים לאחר הרכישה ע"י דיסני)..

כך או כך, מעבר לדוגמאות אלו, ספרות טק צפויה להסתנכרן יותר ויותר לטרק המודרני, כולל ספר נוסף ל"פיקארד" בשנת 2021 , כיאה ל Tie-In Fiction.

נשאלתי על ידי חברים לתחום האם לדעתי "היה שווה" להשקיע בליין הספרים עכשיו כשהוא "לא רשמי".. לשאלה זו אני עונה באופן נחרץ *כן!*, ומציין ש"רשמי" או לא, מדובר בתקופה של 20 שנים בהם יקום טרק היה מקום מרתק עוד יותר משהיה על המסך, עם דמויות מענינות, התפתחויות מרתקות וכיקום בדיוני העומד בפני עצמו – מקום שאני נהנה לחזור לבקר בו שוב ושוב.

זה לא מוריד מההנאה מהטרק המודרני, להיפך – נוסף עוד יקום נפרד ל"רב-יקום" (Multiverse) של טרק, נוסף על היקום "הרשמי", יקום "קלווין", יקום המשחק Star Trek Online ועוד.. ובשורה התחתונה, זה פשוט נותן עוד מגוון – בדיוק כמו פילוסופיית IDIC העומדת בבסיס החזון הטרקי 🙂

* התמונה ומידע נוסף, באדיבות האתר The Trek Collective
http://www.thetrekcollective.com/p/trek-lit-reading-order.html

פינת הצל"ש – כשיקום המראה פוגש את הרומן הרומנטי ואת משחקי הכס – Star Trek: Dark Passions

הימים הנוראים עברו ואנחנו חוזרים לפינת הצל"ש, בה אנחנו סוקרים את הספרים הפחות טובים (בלשון המעטה) בטרק, כולל ספוילרים, קטילות ובכללי – כיף גדול 🙂

תזכורת לפינה הקודמת שהתמקדה בטרילוגיית Rebels בליין הספרות של חלל עמוק 9.

הפעם צל"ש כפול, כיוון שמדובר בצמד ספרים. עם זאת, אני מעט מסייג את הצל"ש, כיוון שהעלילה, בניגוד לכל הגיון, די קולחת למרות הבעיות הלא מעטות שיש בצמד הזה.

את הסופרת סוזן רייט (Susan Wright) הכרתי דרך ספרי טרק שלה, שבדרך כלל היו די גנריים. ספר אחד שזכור לי ממש לחיוב שלה הוא The Best and The Brightest, שהיה ייחודי בכך שהעמיד במרכז העלילה קבוצה של צוערים לאורך שנותיהם באקדמיה, כאשר אירועים שונים בטרק מתרחשים ברקע.

בעוד שהיו לא מעט ספרים המתרחשים באקדמיה (בכיכוב הדמויות מהסדרות) ומיועדים לקוראים צעירים, הספר הזה היה בליין הספרים המרכזי (יצא תחת מותג הדור הבא) והציג דמויות חדשות ומקוריות. כאמור, הספר הזה זכור לי ממש לחיוב – אולי שווה לשלוף אותו לקריאה חוזרת מהארון.

אבל בחזרה ל Dark Passions – צמד הספרים, אשר יצא לאור בשנת 2001, נוצר במקור כרעיון לספר אחד שהעורך ג'ון אורדובר הגדיר כ"Bad Girls of Trek" כשפנה לרייט. השילוב של הרעיון עם אלמנטים מחייה הפרטיים של הסופרת – בראש ובראשונה פועלה במסגרת National Coalition for Sexual Freedom, ארגון שייסדה בשנת 1997 אשר פועל לקידום BDSM וחיוביות מינית ( sex positivism), הוליד עלילה שהיא שונה בנוף הטרקי. מאד.

מבחינה כרונולוגית, העלילה מתרחשת באזור העונה השישית של הדור הבא / עונה שניה של ח"ע 9 – לפני הפרק Crossover, שהציג את יקום המראה מחדש לצופי הטלוויזיה. הרקע לספרים מוכר לצופי פרקי יקום המראה ולמעשה על מנת להבין טוב יותר את העלילה, הקוראים נדרשים להגיע עם ידע מוקדם – היכרות עם הברית הקלינגונית-קרדאסית (בק"ק?) ונסיבות החיים ביקום המראה.

העלילה כאמור שמה במרכזה את הדמויות הנשיות בטרק – בדור הבא, בויאג'ר ובח"ע9, וליתר דיוק את גרסאות "יקום המראה" שלהן. כך נוצרת "ההצדקה" לדמויות Bad Girls – נסיבות חייהן ביקום המראה האפל הופכות את רוב הדמויות לתככניות, אפלות ואינטרסנטיות ופה כבר אצביע על בעיה שהייתה לי – אין פה דמויות שהקוראים מזדהים, או כאלה שרוצים "שתצלחנה". גם דמות הפרוטוגניסטית, הסוכנת סבן מהמסדר האוביסידאני (!), היא רוצחת ומניפולטיבית – לפחות כמעט עד לסיום העלילה.

סבן  מוצגת בספר הזה לראשונה בגרסת המראה, וגם כאן מאז גיל 6 היא מוטמעת בתרבות זרה, אך במקום הבורג, הפעם זו התרבות הקרדאסית. בבגרותה, סבן היא סוכנת המופעלת על ידי אנאברן טיין לסילוק מכשולים מדרכו ומ"דרכה של קרדאסיה", אשר נשלחת למשימה המציבה אותה מול (ויחד עם) המפקחת קירה (Intendent Kira), ובדרך נקלעת לסבך מפותל של מזימות ומזימות נגדיות, החל מסוכנותיה של ווין אדאמי, יריבתה של קירה לשליטה בבאג'ור, דרך התמודדות מול נשים חזקות אחרות בבק"ק, כמו המפקחת דיאנה טרוי מבטאזד והפקחת ב'אלנה טורס מסול, ועד מאבק כוחות (נשי כמובן) שיכין את הקרקע למחתרת שמוצגת בפרקי יקום המראה.

באופן מסוים, העלילה מתחילה ככזו שמשתדלת להקיף את יקום טרק של המאה ה-24, אבל בסופו של דבר, הופכת לגרסת מראה של וויאג'ר – זהו הקאסט היחיד שמוזכר כמעט במלואו, ג'יינוויי נכנסת לעלילה באופן די פתאומי וכמובן שהופכת למודל לחיקוי ומושא הערצה לסבן – על אף שלא הכירו קודם לכן, סבן לומדת "להכיר באנושיותה" תודות לג'יינווי. בעיניי זה היה מאולץ, אבל מעריצים מושבעים של וויאג'ר, ג'יינווי ו/או סבן כנראה יחשבו אחרת.. וגם זה בסדר (מה עוד שוויאג'ר לא זכתה לגרסת יקום מראה עד אז – גם לא בספרות, אז יש פה "העדפה מתקנת").

בסופו של דבר, העלילה מהירה ומלאת טוויסטים, משחקי כוח ומניפולציות פוליטיות וכלכליות, בגידות, הצהרות אהבה ואינטימיות וגם הרבה רמיזות מיניות, בין לא מעט מהדמויות הראשיות. עם זאת, העלילה לא באמת צוללת לעומק, וגם כאשר "נכנסים לראש" הדמויות, התחושה היא שמדובר בניסיון פשטני ורדוד יחסית, שנועד להראות כמה מיקוד יש בהעצמה נשית ובמיניות המתפרצת מכל עבר. כשלעצמם האלמנטים האלו מעניינים, ויחסית נדירים בספרות טרק, כך שמדובר בחוויה מעניינת, אבל ישנם לא מעט מקרים בהם נראה שהאלמנטים האלו הופכים *למטרת העלילה*, והופכים את צמד הספרים לגימיק.

גימיק מעניין, אבל עדיין גימיק.

הפרוזה לא רעה, אבל רייט מתעכבת המון על המראה (לרוב "חושני" או וריאציה כזו או אחרת) של הדמויות, והמון על לבוש – שמלות, תלבושות עור וההשפעה של הלבוש על תחושות הדמויות הראשיות. אותי זה די עייף אחרי מספר פעמים.. למרות ששעשעה אותי המחשבה על תאומים וולקנים הלבושים בכיסויי בד.. כן, זה מופיע בספרים, ועוד כאלמנט לא זניח בעלילה, כאשר שתיים מהדמויות הראשיות רבות עליהם..

מבחינה טכנית-צורנית, מדובר בספר שנופח והורחב, לעיתים באופן מלאכותי, כדי למלא שני ספרים (זו לא הדוגמא היחידה בספרות טרק – וחבל). הערה לגבי איורי הכריכות, תחום שאני בד"כ לא מתעכב עליו כי לרוב הוא נא בין "עושה את העובדה" לבין "מצוין" – פה האיורים סתמיים ואנמיים והדמויות המאוירות מוצבות בצורה פחות טבעית ונראה שגם פה, אותו גימיק של Bad Girls of Trek בא לידי ביטוי.

האם הספרים הללו מומלצים? רק אם הנושא מעניין אתכם/ן מספיק או שהגימיק מסקרן אתכם/ן. מה שכן, זו קריאה די מהירה אז לאלו שלא יאהבו, זה לפחות יעבור מהר 🙂

קרוסאוברים בספרות טרק (כולל פלשבק לשנת 2016)

דיונים בקבוצת הפייסבוק הנהדרת "מסע בין כוכבים" על קרוסאוברים בספרות טרק, הובילו אותי למציאת פוסט שכתבתי ביוני 2016 בנושא, עם התייחסות למספר דוגמאות בולטות.

נתחיל מהפוסט עצמו (כאמור משנת 2016):

אז כאמור, הפוסטים האחרונים שהחיו טיפה את הנושא .. גרמו לי לנבור במעמקי ארון ספרי הטרק ולשלוף כמה ספרים חביבים והנושא – קרוסאוברים בין תקופות, עידנים וסדרות.
ושוב, קצת רקע 🙂

עד 1994 קרוסאוברים בהגדרה היו off limits לספרות הרשמית עפ"י הנחיות פרמאונט ועזבונו של רודנברי, למעט רמיזות ו"קריצות עין", כך שסיפורים מסוג זה היו נחלתם של ספרות החובבים (פאן פיקשן / fan fiction).

הסרט Star Trek Generations שינה את כללי המשחק והביא עמו גל של סיפורים המחברים דורות, סדרות ודמויות. הדוגמא הראשונה (אחרי הסרט והנובליזציה שלו) ואחת הטובות עד היום (למרות שהוצאה אחר כבוד מתוך הקאנון "הרשמי" עקב פרטים שלא קשורים לקרוסאובר עצמו) היא ספרם הנהדר של ג'ודית וגרפילד ריבס-סטיבנס Federation.

(הערת אגב – לקרוא! לקרוא מהר! ובנוסף גם את ספריהם הנהדרים Prime Directive- אחד מטובי הספרים של הסדרה המקורית לטעמי- וטרילוגיית Millennium של DS9 שהביאה סיפור אפי, שמשלב אקשן סוחף, רעיונות גדולים ואחת הדוגמאות של מד"ב "קשה" (יחסית) בסטאר טרק)

אם נחזור לספרים המדוברים, אז יש פה ארבעה ספרים נחמדים (יותר ופחות), שמציגים קרוסאוברים מעניינים:

נתחיל מספר שיצא לראשונה בשנת 1997 (כריכה קשה) ושנת 1999 (כריכה רכה), ובו אלמנט הקרוסאובר טיפה שונה – הספר Ship of the Line מאת Diane Carey, שבעיקר ידועה בעולם הטרק בזכות ספריה שמערבים אקשן, וייב "מסורתי" ותפיסה מיושנת / קלאסית של הסדרה.


הספר הזה, בין הבודדים שכתבה קארי מחוץ ל"גבולות" הסדרה המקורית , הוא המשך לכמה פרקים /אלמנטים במיתולוגיית הדור הבא – הוא מתחיל בדיוק היכן שמסתיים הפרק הנפלא מהעונה החמישית – Cause and Effect – ומערב את קפטן מורגן בייטסון (שגולם בפרק ע"י קלסי גרמר) שמוצא עצמו עם צוותו נזרק כמעט מאה שנים אל העתיד.

העלילה המרכזית של הספר מתרחשת לאחר אירועי הסרט Generations והשמדתה של האנטרפרייז-D. פיקארד מקבל על עצמו משימת קומנדו שמעמתת אותו עם הגול הקרדאסי מאדרד (צמד הפרקים Chain of Command מהעונה השישית) ובמקביל משימת השקת הספינה החדשה אנטרפרייז-E מוטלת על קפטן בייטסון, למורת רוחם של צוות הספינה.

כאמור, אלמנט הקרוסאובר (מעבר לדמויותיהם של בייטסון ואנשיו שהגיעו "מהעבר"), הוא טיפה שונה בספר זה ומתרכז ב"מפגש" של פיקארד עם דמותו של קירק (שנמצא הרבה במחשבותיו לאור אירועי הסרט Generations, אובדן הספינה הישנה והפיקוד על הספינה החדשה וכו'.). הספר עצמו הוא סיפור שדי מלא באקשן (בחלל ועל הקרקע) ומתיימר להיכנס לראשיהם של פיקארד ואנשיו בנקודת מפנה בקריירות שלהם. לטעמי, קארי פחות "תופסת" את הדמויות והדינמיקה ביניהן בעידן הדור הבא (היא, כאמור, יותר "מתאימה" לעלילות הסדרה המקורית והתקופות שבתוכה – סדרה וסרטים, לפחות לדעתי), אבל הסיפור זורם מאד, סוחף ומתאים למי שמחפש סיפור עם לא מעט רפרנסים ותפיסה יותר דינאמית של הדור הבא – מבחינתי, 8/10

הספר הבא הוא מוקדם יותר – מתייחס לתקופה הקצרה שבין סיום הדור הבא בטלוויזיה לסרט Generations (השנה השמינית בעלילותיה של האנטרפרייז-D), ואף פורסם בכריכה קשה בשנת 1995 וכריכה רכה בשנת 1996 – הספר בעל השם המתאים ביותר לפוסט הזה, Crossover, מאת הסופר הוותיק Michael Jan Friedman, שכתב ספרים רבים בליינים של הסדרה המקורית, הדור הבא ואפילו קיבל סדרה (קצרת ימים) "משלו" על עלילות פיקארד הצעיר והספינה הראשונה עליה פיקד – Star Trek Stargazer.

הספר הזה לא מכיל שום אלמנטים של מסע בזמן, אלא מביא לקדמת הבמה את שלושת דמויות הסדרה המקורית שהופיעו בדור הבא. ככזה, הספר הוא המשך לאירועי צמד הפרקים Unification מהעונה החמישית, שמניעים את העלילה בכך שספוק נופל בשבי האימפריה הרומולאנית. פיקארד וצוותו נקראים לחלץ את ספוק ואיתם יועץ מיוחד, לאונרד מק'קוי. במקביל, קפטן (מיל') מונטגומרי סקוט מחליט לחלץ את ספוק בעצמו וגונב ספינה ישנה שאינה-בשימוש, וכמובן שקווי העלילה האלו נפגשים, או יותר נכון – מתנגשים.

הספר מאד קולח ויחסית קליל, כיאה לסגנונו של פרידמן (אגב, ספריו הטובים ביותר לטעמי הם Shadows on the Sun מהסדרה המקורית, Reunion מהדור הבא, שגם שימש כקרש הקפיצה לסדרה Stargazer, ו Kahless שהוא לחלוטין הספר הקרוב ביותר לספר פנטזיה קלאסי בסטאר טרק). אותה קלילות טיפה מורידה מה"רצינות" של הספר, אבל למי שאהב לראות את דמויות הסדרה המקורית בדור הבא (רובנו, אני מניח 🙂 ), הספר הוא חגיגה. גם פה, הציון הוא טוב – 8/10.

הספר הבא, Engines of Destiny מאת הסופר Gene DeWeese (סופר וותיק שכתב מס' ספרים לסדרה המקורית ולדור הבא, ונפטר בשנת 2012), קופץ שוב קדימה בזמן (פורסם בשנת 2005), ומתרחש לאחר אירועי הפרק Relics בעונה השישית של הדור הבא. הספר לא מתיישב עם הספר הקודם מבחינת ההתרחשויות (תופעה די נפוצה, בעיקר מול הספרים של שנות ה -80 וה-90).

הספר עוקב אחרי סקוטי, שפשוט לא מוצא את עצמו לאחר הגעתו למאה ה-24 ומחליט להציל את הקפטן שלו וחברו ג'יימס טי קירק, לאחר "מותו" במסע ההשקה של האנטרפרייז-B (כידוע, החלק הראשון בסרט Generations). כמובן, שהעסק מסתבך וקירק, סקוטי, גיינן (איך לא) וצוות האנטרפרייז-D מוצא את עצמם במציאות חדשה, ללא פדרציה או צי כוכבים, אך עם סארק מוולקן שמוביל קרב אבוד-מראש נגד הבורג.

לצערי, איכות העלילה והכתיבה לא ממש עומדים בציפיות, והסיפור מרגיש קצת רדוד ו"פאן-פיקשני" לטעמי, עם דגש על קריצות לקורא ורפרנסים, אך פחות עלילה סוחפת ודמויות מגובשות. כספר מהיר בלי המון עומק, הוא עושה את העבודה אבל לא הרבה מעבר לכך.. 6.5/10

הערה – לימים (בשנת 2018) כתבתי פוסט נפרד על הספר הזה – ניתן לקרוא אותו כאן

הספר האחרון הוא החדש ביותר מבחינת ההוצאה לאור (2014), וכזה שלא מערב כלל את הדור הבא.. No Time Like the Past מאת הסופר Greg Cox (ספריו בליין הסדרה המקורית – Assignment Eternity וסדרת הספרים שמתמקדת בדמותו של חאן הם נהדרים ומומלצים במיוחד למי שאוהב שילוב של היסטוריה אמיתית בזו של טרק) מפגיש את ג'יימס טי קירק עם לא אחרת מאשר חביבת הקהל מהחצי השני של הסדרה וויאג'ר, הלוא היא Seven of Nine, שמוצאת את עצמה פנים אל פנים עם הקפטן האגדי לאחר משימה ברביע דלתא.

הספר הוא חביב ומהיר, למרות היותו הארוך מבין הארבעה. הוא לא סיפור "גדול" בהיקפו, אלא סוג של הרפתקה "אולד סקול" מאלו שהסדרה המקורית הייתה מפורסמת בהן (מערות, פיראטים מאוריון וכיו"ב..). מומלץ למי שמחפש ספר כיפי בלי קונספטים מורכבים מדי. 7/10

עד כאן הפוסט המקורי, ומפה – תוספות 🙂

בפוסט עצמו לא מובאות כל הדוגמאות, כמובן – שכן קרוסאוברים "נושאיים" היו עניין שבשגרה מאז אמצע שנות ה 90 וסדרת Invasion – כל סדרה וצוות כיכבו בספר נפרד עם נושא משותף או איום משותף לנושא הקרוסאובר.

Invasion – גזע עתיק שהיווה בסיס לדמויות השדים והמפלצות במיתולוגיות שונות מתעורר ורוצה לכבוש מחדש את השטח הישן שלו… בעם כל האזורים המוכרים לנו מיקום טרק. הסדרה עוקבת אחרי מפגשים של הצוותים השונים עם הגזע הזה – מתקופת הסדרה המקורית, דרך המאה ה 24 ברביע אלפא בדור הבא וח"ע9, וכלה באקט הסיום ברביע הדלתא, אותו מובילה כמובן ויאג'ר. אפקט הראשוניות של הסיפור הזה (יצא בשנת 1996) הופך את חוויית הקריאה למעניינת יותר – הסיפורים הנפרדים הם נחמדים, והערך המוסף נמצא בכך שהקוראים עוקבים אחרי איום מתמשך וכיצד כל צוות מתמודד איתו.

Day of Honor – שנה לאחר יציאת הקרוסאובר הראשון, יצא הסיפור הזה בשנת 1997 עם נושא משותף בדמות החג הקלינגוני שנזכר בסדרה ויאג'ר, והקוראים עוקבים אחרי מקורות החג (קירק, אלא מה..) ואחר הדמויות הקלינגוניות בסדרות כשהן מתמודדות עם נושא ע גבול השחוק – כבוד. וורף כמובן מקבל פוקוס נרחב בהיותו הקלינגון השכונתי גם בדור הבא וגם על ח"ע9. בעיניי הסיפורים האלה סבירים עד נחמדים – הגימיק פה די מאולץ והסיפורים הם די סטנדרטיים

Double Helix – מיני סדרה משנת 1999 בתוך ליין ספרי הדור הבא, שמציג דמויות אורחות מרחבי יקום טרק ומכל סדרה (הדמויות מופיעות בנקודות זמן מוקדמות לפני הגיען לסדרה הרלוונטית). סיפור זה הוא מעין הכלאה של "התפרצות" עם מס"ב, כאשר הצוותים נאבקים בהתפרצויות של מגיפה הנובעת מוירוס מסתורי. זהו גם סיפור הקרוסאובר הראשון שכולל צוות מסדרה שאינה מבוססת על סדרת טלויזה, דמויות New Frontier. הסיפורים ברובם די נוסחתיים וקלישאתיים, ובעיניי לא שמרו על רמת מתח הנדרשת לאיום מסוג זה, אבל שוב – הגימיק של ציוות דמויות הדור הבא עם דמויות מליינים אחרים היה חמוד.

Badlands – שנת 1999 הציגה גם צמד ספרים שכולל 2 נובלות קצרות כ"א. הנושא המשותף היה אותו אזור מסוכן בו הויאג'ר רדפה אחרי ספינת המאקי בפרק הראשון בסדרה. הסיפורים הקצרים מציגים את המקור לאזור המסוכן, אבל לחלוטין אין פה משהו יוצא דופן באיכותו או מעניין מעבר לסיפור המקור עצמו.

Captain's Table – עוברים לשנת 2000 עם סיפורים שהגימיק שלהם הוא שהם מספורים בגוף ראשון – כל קפטן מספר את הסיפור שלו/ה במילותיו/ה, וכל סיום ספר מוביל לתחילת הסיפור הבא – כאשר הספר השישי (כריסטופר פייק) מוביל חזר הלראשון. המיקום הוא בר מיוחד, השמור למפקדי ספינות – קונספט לא מאד הגיוני, פנטסטי לחלוטין ונועד רק כדי להפגיש את כל הקפטנים לכוסית משותפת מחוץ להמשכיות. גם פה אין סיפור מתמשך והסיפורים לא יוצאי דופן כלל לטעמי. בשנת 2005 יצאה אנתולוגיית המשך בשם Tales from the Captain's Table, עם סיפורים קצרים שנתנו פוקוס לקפטנים מהסדרות הספרותיות

Gateways – בשנת 2001 יצא סיפור שהפעם כלל חלק שנפרש על פני כמה ספרים – גזע מסתורי שטוען שהוא האייקונים מופיע ומציע את הטכנולוגיה של השערים המיתולוגיים למרבה במחיר. כמובן שרב הנסתר על הנגלה, אבל פה עורכי הספרים נקטו בגישה נרטיבית שונה. בפעם הראשונה, כל אחד מששת הספרים נגמר בקליפהאנגר, ולסיום הקרוסאובר יצא אוסף של סיפורים קצרים שכל אחד סוגר את אחד הספרים. כך יצא שקוראים היו חייבים לקנות 2 ספרים לפחות כדי לקבל סיפור שלם, והתוצאה היתה גל של תגובות שליליות מצד הקוראים. מבחינת איכות הספרים, הספר של הסדרה המקורית וויאג'ר די בינוניים לטעמי, את הספר השני (היחיד שיצא תחת המותג Star Trek Challenger) היה מעניין והמשיך את עלילות צוות מקורי שהוצג לראשונה בסיום המיני סדרה Star Trek New Earth, אבל החלק הטוב ביותר לטעמי היה רצף של שלושת ספרי "רביע אלפא" בכיכוב צוותי הדור הבא, ח"ע9 והאקסקליבור (New Frontier) – מה גם שהסיפור מתרחש כבר במסגרת העונה השמינית של ח"ע9, תקופה שמאד אהבתי בספרות.



מפה בעצם נכנסים לשלב האחרון בהמשכיות הספרים (כמובן לפני "דיסקברי" ו"פיקארד"), עם ההיערכות לתקופה שלאחר נמסיס. המיני סדרה שהתחילה את העידן הזה, Star Trek The Lost Era (כתבתי עליה כאן), היא לא בדיוק קרוסאובר מעבר לשיוך התקופתי של "בין קירק לפיקארד", אבל כבר פה מופיעות דמויות מסדרות שונות בסיפור אחד.

לאחר מכן, המשכיות הספרים לאחר נמסיס (ניתן לקרוא עליה כאן, כאן וכאן) מציגה סוג של קרוסאובר מתמשך, ערבוב של הצוותים מהסדרות וקוי עלילה משותפים לאורך כל ליין סדרות המאה ה 24.

זהו העידן אחרון של ספרות טרק לפני הסדרות המודרניות, וכאמור, לא ברור מה הכיוון להמשכיות זו. מה שכן, השילוב של דמויות, ספינות וקונספטים מכל הסדרות נתן נפח ועומק משמעותי ליקום טרק – ובסיפורים האיכותיים במיוחד, זה נתן ערך מוסף מצוין.

דייטון וורד והחיים אחרי Vanguard – ביקורת ספר מהסדרה המקורית – Agents of Influence (כולל ספוילרים!)

דייטון וורד הוא סופר טרק מהוותיקים והנפוצים בעשורים האחרונים. לאורך שני העשורים האחרונים עבד באופן די קבוע ורצוף כחלק מספרות טרק, כך שהוא כנראה די פופולרי גם בקרב הקוראים וגם בקרב העורכים. בעיניי ספריו אינם אחידים באיכותם וברמתם, אבל נגיע לזה.

dayton-ward

איש צבא (מארינס) בעברו, אשר פרץ לבימת ספרות טרק בסוף שנות ה-90 בעקבות זכיה ופרסום סיפור קצר בכל אחד משלושת הכרכים הראשונים בסדרת אנתולוגיית סיפורי החובבים Strange New Worlds. לאחר מכן פרסם (עם שותפו לכתיבה קווין דילמור, שילווה אותו לאורך הקריירה בטרק) צמד סיפורים דיגיטליים בסדרת SCE

ובשנת 2002, יצא לאור ספר טרק המקצועי הראשון פרי עטו, In the Name of Honor, המגשר בין הסרט החמישי והשישי בסדרה המקורית, והעמיד במרכז הבמה את הקלינגונים ונושא אסירי מלחמה ביקום טרק.

ספר זה שם אותו "על הבמה" וסימן אותו כאחד הקולות המבטיחים ביקום טרק, בנוסף להיותו הסופר המקצועי הראשון בטרק ש"גדל מלמטה" וביסס עצמו ככותב-חובב.

יחד עם קוין דילמור, הוא כתב סיפורים נוספים בסדרת SCE לאורך השנים, תוך כדי כתיבת צמד ספרים באורך מלא בשנת 2004, חלק מסדרת A Time To…, שתיארה את השנה לפני הסרט נמסיס (2379) וחיברה אותו לסופרים האחרים מאותו "מחזור" – קית' דהקנדידו ובמיוחד דיוויד מאק.

בשנת 2005 הוזמן הצמד וורד ודילמור (שהיו לעיתים ידועים בחיבה והומור כ Wardilmore) על ידי מאק והעורך מארקו פאלמיירי, לקחת חלק בסדרת טרק מקורית (כלומר, לא מבוססת באופן ישיר על הסדרות הטלוויזיוניות) שתלווה נרטיבית וכרונולוגית את הסדרה המקורית (TOS), אך תתן מבט ריאליסטי, בוגר ואפל יותר על הנעשה במאה ה-23.. מעין "חלל עמוק 9 במאה ה 23, מופקת ע"י HBO" – זו הייתה הסדרה המופלאה Star Trek Vanguard (חובה!), שבעיניי נחשבת לאחד מסיפורי הטרק המלאים, סגורים והטובים ביותר שיש ליקום הזה להציע – בכל מדיום.

images (6)21106908_10155919688349455_4482151350308711013_n

וכך, החל מ 2006 (במקביל לסיפורי טרק באנתולוגיות וגם כספרים באורך מלא כחלק מהליין המרכזי של המאה ה 24), השתתף וורד (בתחילה עם דילמור ולאחר מכן לבדו) בפרויקט השאפתני של מאק ופאלמיירי. בשנת 2012 יצאו לאור הספר האחרון בסדרה (מאת מאק) ונובלה דיגיטלית כאפילוג (מאת וורד), אך אלמנטים רבים שגובשו בסדרה המשיכו ללוות את עבודתו של וורד בשנים לאחר מכן.

לאחר סיום Vanguard, הוציא וורד שני ספרים (בליין הסדרה המקורית) שהתרחשו במאה ה 23 בקרבה כרונולוגית לעלילת הסדרה שהסתיימה-לא-מכבר – That Which Divides ו- From History’s Shadow, שהתחיל את מעורבותו של וורד בפרויקט צד של "היסטורי" (בדומה לגרג קוקס וצמד הספרים הקלאסיים על חאן, The Eugenics Wars), שייגע בהמשך בתקופת המאה ה 24 ויאזכר את הספינה אנדוור (Endeavour) וצוותה, בוגרי  (או ליתר דיוק, שורדי) Vanguard (מומלץ בחום, ולו רק כדי להבין את הרפרנס.. 🙂 ).  

בשנת 2014, חברו הסופרים וורד, דילמור ומאק ל"סוג-של סדרת המשך" ל Vanguard, שתוכננה להיות אפיזודית בסגנון "רטרו" ולהחזיר חלק מהדמויות המשניות של Vanguard, ליתר דיוק – צוותי ספינות הליווי של התחנה (ברצינות – פשוט יותר לקרוא את הסדרה 🙂 ) – וביניהן הספינה אנדוור – למשימות חדשות המתמקדות בגילוי ומחקר מדעי. כך נולדה Star Trek Seekers.

seekers-logo

סדרה זו לא זכתה להצלחה כקודמתה והולידה ארבעה ספרים לפני שהופסקה (ככלל עד כה, סדרות טרק שאינן מבוססות על הסדרות והסרטים לא מסתיימות באופן רשמי – למעט Vanguard שסיפרה סיפור סגור עם התחלה, אמצע וסוף – אלא פשוט מפסיקות לצאת..)

seekers-covers

כמעט במקביל לסיום סדרת Seekers, ולכתיבת Elusive Salvation, ספר ההמשך ל From History’s Shadow שמתרחש הפעם בתקופת סרטי הסדרה המקורית, חזר וורד לליין המרכזי של הדור הבא ובתקופה שלאחר הסיפור The Fall, קיבל אחריות על עלילותיהם של פיקארד וצוותו. במסגרת זו הוציא ארבעה ספרים  – Armageddon’s Arrow, Headlong Flight, Hearts and Minds (שסגר מעין טרילוגיה לא רשמית עם From History’s Shadow ו Elusive Salvation) ו Available Light (החלק הראשון מתוך צמד ספרים שסגרו הרבה קוי עלילה של המאה ה 24).

וכעת אני חוזר לנקודה ממנה התחלתי, לגבי רמתם של ספריו של וורד וחוסר האחידות ביניהם (לדעתי האישית, כמובן)

בעוד שהספר הראשון שלו, In The Name of Honor, היה מעולה – סוחף, משלב פאתוס וטרגיות במקומות הנכונים, וספרי Vanguard היו מצוינים (נכון, פחות מאלו של דיוויד מאק, אבל מאק היה יוזם הרעיון ומי שגיבש את הSeries Bible  ואת הארק המרכזי), ספריו הבאים של וורד (עם ובלי דילמור) נעו לכיוון השבלוניים, הן בפיתוחי העלילה, פיתוחי הדמויות וחשוב לא פחות – ברמת הפרוזה. הבעיה המרכזית מבחינתי במרבית הספרים שלו מ 2012 ואילך היתה שהביצוע לא הגיע לקרסולי הרעיון, והביצוע נשאר לרוב ברמה סבירה-בינונית – לעיתים אף פחות)

עם המטען הזה, הגעתי לספר החדש בליין הסדרה המקורית – Agents of Influence.

41VE829LAcL

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

מפה, יש ספוילרים..

55770100_10158041106737195_8772415039303843840_n

.

.

.

.

.

.

.

זה המקום לציין, שאני מאד אוהב את האלמנטים היותר "ריאליסטיים" בטרק – פוליטיקה, צבא, ריגול, כלכלה – האלמנטים שעושים את היקום הזה עמוק ו"אמיתי" יותר ונמצאים בבסיס ההתנהלות של (איך שלדעתי צריכה להתנהל) ציביליזציה בין-כוכבית.

ככל שנוגע לסדרה המקורית, כתבתי פעם שיש שני קצוות שאהובים עליי – היצמדות רעיונית לאלמנטים של "חיים חדשים – ציביליזציות חדשות" ודגש על הצד הקאמפי של טרק, ומהצד השני, הצגת החיים במאה ה 23 באופן יותר עשיר ממה שהסדרה והסרטים המקוריים הראו לנו. אותם אלמנטים שציינתי נכנסים בדיוק לקצה הספרותי הזה ובאמת חלק גדול מהספרים האהובים עליי בטרק נוגעים בנושאים אלו (ע"ע טרילוגיית Destiny, Articles of the Federation וספציפית בתקופת הסדרה המקורית – Vanguard, סדרת Errand of Vengeance/Fury ועוד)

ואכן, הספר הזה מתייחס לתחום הריגול הבין-כוכבי ולהתנהלות הלוחמה החסויה בין המעצמות  – נושא שמדור 31 (על שלל גרסאותיו) הביא לתקופה המודרנית בטרק, אך החל כבר בסדרה המקורית עם מרגלים קלינגוניים מוסווים כבני אנוש (The Trouble with Tribbles) ובני אנוש מוסווים כרומולאנים (The Enterprise Incident).

העלילה מתרחשת בשנת 2370, כשנתיים לאחר אירועי Vanguard ובנה לאחר אירועי Seekers, ועוסקת בשלושה סוכני פדרציה שהיו במסווה באימפריה הקלינגונית. הסוכנים נמלטים עם מידע אסטרטגי בדרכם לתחומי הפדרציה, מגיעים לאזור ניטרלי במרכז שדה אסטרואידים ענק וחוברים לספינת צי כוכבים שנשלחת לחלץ אותם – הספינה המוכרת "אנדוור" וצוותה, גיבורי הסדרה Seekers.

כמובן שמשימת החילוץ מסתבכת והאנדוור אובדת, ספק-מושמדת (צוות הספינה מצליח לשרוד באמצעות הנחתת-חירום ל"צלחת" הספינה) והאדמירל הבכיר נוגורה (Nogura), שהפעיל את הסוכנים במקור, מגייס את קירק וצוותו לאיתור האנדוור והסוכנים – והבאתם בשלום.

מכאן, צוות האנטרפרייז מתחלק לשניים והעלילה נעה בשני מישורים- קירק, סולו ואוהורה מובילים משימת איתור וחילוץ בלב שדה האסטרואידים, ומצליחים לחבור לצוות האנדוור, כאשר ספוק מפקד על האנטרפרייז (ו"מארח" את אדמירל נוגורה) שמגלה בשדה האסטרואידים תופעה של הפרעות ושיבושים באנרגיה לספינות. כל זאת בזמן שכוחות קלינגוניים ובעלי בריתם (באדיבות סינדיקט אוריון) נאספים באזור ומתגלה כי אותן הפרעות הן תוצאה של ניסוי קלינגוני סודי מטעם המודיעין הקלינגוני (Imperial Intelligence).

קווי העלילה כמובן משתלבים יחד וכוללים קרבות (בחלל ועל פני הקרקע), התעסקות עם מרגלים מכל צד ונגיעה בפוליטיקאים / מפקדים שמפעילים את אותם מרגלים בתור כלי משחק במגרש הפוליטי-גלקטי.

בסופו של יום, מאד נהניתי מהספר (הרבה מעבר למה שחשבתי שיקרה) – העלילה סוחפת ומותחת, הדמויות כתובות ומאופיינות בצורה טובה – הן הדמויות המוכרות (כמובן מהטלוויזיה, אבל גם מספרים קודמים). בכלל, כתיבתו של וורד הפתיעה אותי מאד לטובה והזכירה את ימי Vanguard בפרוזה הקולחת והקצב המהיר. יתכן וכשוורד עוסק בנושאים הצבאיים יותר במאה ה 23 משהו זורם לו טוב יותר..

מעבר לזה, בעוד שמדובר בדמויות ותיקות (צוות האנדוור) שמלוות את וורד (ואת קוראי טרק) כבר כעשור וחצי, לא באמת נדרש ידע קודם והספר גם עומד בפני עצמו כסיפור שלם, אבל בהחלט יכל באותה מידה להיות הספר החמישי בסדרה Star Trek: Seekers ולסגור אותה.

בקיצור – מבחינתי הספר מקבל אחלה ציון של 8.5/10 – מומלץ לחובבי המאה ה 23 והעידן "הפרוע" יותר של טרק, כמו גם חובבי הצד הצבאי והמותח של טרק.

 

עוד על דייטון וורד ניתן לקרוא באתר שלו – http://www.daytonward.com/

בעמוד ממורי אלפא – https://memory-alpha.fandom.com/wiki/Dayton_Ward

בעמוד ממורי בטא – https://memory-beta.fandom.com/wiki/Dayton_Ward

ובויקיפדיה – https://en.wikipedia.org/wiki/Dayton_Ward

מעבר לגבול האחרון? – ביקורת ספר (כולל ספוילרים!) The Higher Frontier

נתחיל עם גילוי, שכנראה לא יפתיע את חבריי ומכריי הטרקים – התקופות האהובות עליי ביקום טרק הן אלו שפחות מוכרות מהמסך, אלו שפחות נחקרו, אלו שמציעות לכותבים ולמעריצים קרקע פוריה ליצור תכנים חדשים (ברשות הקוראים, אמנע מלהיכנס לאותו מושג חסר ערך בעיניי – "קאנוני"..) ופשוט לדמיין.

יתכן וזו אחת הסיבות המרכזיות לאהבתי כלפיי ספרות טרק, לפחות בגרסתה המודרנית, המאפשרת ניתן לחקור כל תקופה, להעמיק בכל דמות או מאורע היסטורי, לחבר קצוות שונים ונפרדים מיקום טרק למארג חד.. בעצם "למתוח" את גבולות הפרנצ'ייז ולהרחיב את ההגדרה של *מה זה טרק*.

בין אותן תקופות האהובות עליי בטרק, מצויה תקופה שקיבלה זרקור ממש בתחילת הזכיון הספרותי של הוצאת סיימון אנד שוסטר וזכתה לפריחה בהמשכיות הספרותית המודרנית.

אני מתכוון לתקופה בין הסרט הראשון (Star Trek The Motion Picture משנת 1979, שנת 2273 ביקום טרק) לסרט השני ("זעמו של חאן", The Wrath of Khan משנת 1982, שנת 2285 ביקום טרק) – תקופה שהחלה בסרט הראשון עם שינוי ויזואלי ותחושתי לאורך יקום טרק על המסך הגדול, והסתיימה עם שינויים נוספים בסרט השני – הפעם לכיוון מיליטריסטי יותר, עם יותר מתח, אקשן ובפעם הראשונה – הרחק מכוונותיו של יוצר טרק, ג'ין רודנברי.

 

הספר שנמצא במרכז הפוסט הפעם מחבר בין הסרטים, מבחינה כרונולוגית ומבחינת אווירה, מאת הסופר שלקח על עצמו את המשימה לתאר את התקופה ולקחת את הסרט הראשון כנקודת פתיחה – כריסטופר ל' בנט (Christopher L. Bennett)

 

אבל לפני שנצלול לספר הזה, קצת היסטוריה כהרגלנו  🙂

הספר הראשון שיצא בהוצאת סיימון אנד שוסטר היה נובליזציה (כלומר עיבוד ספרותי ליצירה קולנועית/טלוויזיונית) לסרט הראשון מאת לא אחר מאשר ג'ין רודנברי (יש האומרים שקיבל סיוע מהסופר אלן דין פוסטר, שגיבש את הסיפור עליו התבססה עלילת הסרט, כמו גם סייע לג'ורג' לוקאס בכתיבת הנובליזציה של הסרט הראשון בסאגת "מלחמת הכוכבים", אולם ככל שידוע לי, לא מדובר בקביעה מבוססת..).

MotionPicture

אני מאד ממליץ לחובבי טרק בכלל, וקוראי ספרות טרק בפרט, לקרוא את הספר הזה.

ראשית, הוא כתוב מעניין ומרחיב את העלילה לסיפור שאולי מכל יצירות טרק מייצג באופן המובהק ביותר את החזון של יוצרו כפי שהתגבש לאורך השנים.

שנית, ההקדמה שלו מכילה אלמנטים ספציפיים שמציבים את כלל יצירות טרק באור מאד מעניין – הקדמה ראשונה מאת "קירק" המציג לקורא את העולם במאה ה 23, מציג אלמנט שיחזור בעלילת הספר הנוכחי (New Humans) ומציין כיצד הסיפורים אודותיו מציירים דמות "גדולה מהחיים" לאו דווקא באופן "אמיתי. ההקדמה השניה היא מאת "המחבר", בה הוא מציין כיצד הוא "נבחר ע"י קירק" לספר את הסיפור, למרות היותו אחראי להרבה מ"אי הדיוקים" על עלילותיו של קירק.

באופן אישי, אותה תפיסה לפיה סיפורי טרק (בספרות, בקומיקס ואפילו על המסכים) הם "תיעוד לאו דווקא נכון" של עלילות הצוות ההירואי במאה ה 23, השתמרה אצלי ומהווה בסיס למוכנות (שלא לומר לרצון) לקבל את *כלל* סיפורי טרק בכלל המדיות כ"לגיטימיים" – זה לצד זה כיצירות דרמטיות ובדיוניות (ושוב – לעזאזל עם ה"קאנון" 🙂 )

עלילת הספר מקבילה, כמובן, לעלילת הסרט, עם מעט הרחבות על דמויות, דמויות משנה נוספות ונקודות עלילתיות שחלקן הורחב עם השנים. אבל בעוד שהיו ספרים המתרחשים בתקופה שלאחר הסרט לאורך שנות ה 80 המוקדמות, לתחושתי, האווירה הייחודית שהסרט משרה ומתנהל לפיה לא שוקפה באופן נאמן (או אמין) עד להגעתו של כריסטופר ל' בנט (באזור 2002-2003) וספר טרק הראשון שלו באורך מלא, Ex Machina בשנת 2005.

ExMachina

הספר מתרחש מייד לאחר סיום הסרט הראשון וכולל המשך / התייחסות לפרק For the World is Hollow and I Have Touched the Sky מהסדרה המקורית. הספר בעצם מתמקד בהתמודדות שלוש הדמויות המרכזיות (קירק, ספוק ומק'קוי) בשינויים שעברו לאורך ובעקבות אירועי המפגש על וויג'ר ובעצם משלים את "הלידה-מחדש" של הצוות בתחילת משימה ארוכת-טווח חדשה

 

הספר הזה, שעד היום הוא אחד האהובים עליי, מהווה יריית פתיחה למעין "פרויקט אישי" של בנט, שמעבר לספריו המתרחשים המאה ה 24, מתמקד רבות בספריו (הטובים יותר בעיניי) בתקופת הסרט הראשון, ההקדמה אליה (סיום משימת 5 השנים המקורית) והמשכה (משימת 5 השנים השניה שמקובל על רבים מהטרקים – חובבים ואנשי מקצוע כאחד – שהתרחשה בין שני הסרטים הראשונים).

 

כאמור, בנט לא מסיים את התעסקותו בעידן הזה ומוסיף להתייחס אליו בספרים נוספים, יחד עם מגוון אלמנטים מכל רחבי יקום טרק-

סיפור קצר (The Darkness Drops Again) באנתולוגיה Mere Anarchy, המלווה עולם אחד שצוות האנטרפרייז מסייע לו לאורך שנים רבות, ותוך כדי כך הקורא נחשף לשינויים שעובר הקאסט של הסדרה המקורית לאורך השנים

סדרת סיפורי DTI (Department of Temporal Investigations), כאשר הספר (באורך מלא) השני בסדרה מתפקד גם כהמשך וגם כהקדמה לספר Ex machine, ובעצם מציג את ייסוד "הסוכנות לחקירות זמן" על רקע סיפורי המסע בזמן של הסדרה המקורית והסדרה המצוירת

ספר הסדרה המקורית The Face of the Unknown שמתרחש בסיום הריצה הטלויזיונית המקורית ולקראת סיום משימת 5 השנים המקורית, ושוזר יחד אלמנטים מפרקים וספרים שונים, כמעין הכנה לקראת תקופת הסרט הראשון

 

בנוסף לכל אלו (וכאמור, לספרים אחרים המתרחשים במאה ה 24), בשנת 2019 יצא לאור ספרו הקודם של בנט, The Captain Oath (שכתבתי עליו כאן) – ספר זה מתאר את פיקודו הראשון של קירק והתגבשותו כקצין ומפקד בצי, לאורך מספר שנים וקווי עלילה המתחברים יחד. מבנה זה, המחולק לתקופות זמן שונות תואם למבנה של The Buried Age, ספר קודם (ונהדר!) של בנט, המתמקד בז'אן לוק פיקארד בתקופה בין אובדן הסטארגייזר לקבלת הפיקוד על האנטרפרייז (D)

וכאן אנו מגיעים לספר החדש, The Higher Frontier, המהווה אקורד סיום למשימת 5 השנים השניה וכולל אלמנטים תקופתיים רבים מהספרים שקדמו לו בתקופה זו, ומבנה דומה לזה שבנט עשה בו שימוש עם קירק ופיקארד.

 

 

St_higher_frontier_cover

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

(מנקודה זו – ספוילרים לעלילת ספר)

.

.

.

.

55770100_10158041106737195_8772415039303843840_n

.

.

.

בספר זה, המתרחש בשנים 2278-2279 לקראת סיום המשימה השניה של קירק וצוותו, נקראת האנטרפרייז לסייע בחקירת מתקפה מסתורית ורצחנית על בני ה Aenar, אותו תת-גזע עיוור וטלפתי שהוצג בסדרה "אנטרפרייז", בעזרתם של השגריר המדוזני קולוס ומירנדה ג'ונס מהפרק Is There in Truth No Beauty?.

 

החקירה מערבת כמובן את האנדוריאנים, בדגש על ת'לין (Thelin), דמות מהסדרה המצוירת ששימש כקצין הראשון של קירק בקו הזמן החלופי בו ספוק לא היה קיים (בפרק Yesteryear).

 

החקירה חושפת מחדש דעות קדומות בקרב חלק מהאנדוריאנים כלפי ה Aenar ובעיקר מעמתת את צוות האנטרפרייז עם ה Naazh, תוקפים מסתוריים ורצחניים, אשר מסיבה לא ברורה מבקשים להכחיד  את ה Aenar ומשתמשים בטכנולוגיה מתקדמת ממימד פיזיקלי גבוה יותר ולמעשה כזו שמגינים לא יכולים להגן בפניה. העימותים עם התוקפים מובילים לקרבות עקובים מדם ואבדות לא מעטות בקרב צוות האנטרפרייז והדמויות המרכזיות בעלילה.

במקביל, כולל בנט בעלילה את הופעתם של "בני האנוש החדשים" (New Humans), שנזכרו בקצרה בנובליזציה של הסרט הראשון ומעט בספר ישן (Triangle). "החדשים" הם בני אנוש עם פוטנציאל ESP / טלפתי (אלמנט מבוסס ביקום טרק, כבר מהפיילוט השני, Where No Man Gone Before) אשר התחזק אצל רבים בעקבות אירועי הסרט הראשון והחיבור בין אדם למכונה. בני אנוש אלו מאמינים וחיים במעין קבוצות קולקטיב מחשבתי ורואים עצמם כשלב האבולוציוני הבא באנושות, למרות חוסר הידיעה מדוע התחזקו יכולות טלפתיות דווקא אצל בני אדם ורק בקרב חלק מהאוכלוסיה עם פוטנציאל ESP.

 

המכנה המשותף בין "החדשים" לAenar, על רקע יכולות טלפתיות בניגוד למרבית גזע המקור שלהם, משחקת תפקיד מרכזי בעלילה ומחברת את הקצוות לכדי עימות מול כוחות רב-מימדיים, שאף ישפוך אור חדש על אירוע היסטורי מעברה של האנטרפרייז עם קשר אישי במיוחד לקירק.

 

במקביל לקוי העלילה המרכזיים, הנפרשים על למעלה משנה במספר חלקים בספר, עוברים הגיבורים, ובמיוחד קירק, ספוק וצ'כוב, התפתחויות אישיות, המוכרות לצופי הסרט השני ומתקשרות באופן ישיר לנקודת הפתיחה של הסרט מבחינת הדמויות הראשיות – קירק מסיים את המשימה האחרונה ושוב ניצב בפני צומת דרכים בקריירה כאשר הוא נדרש (שוב) לקידום ולתפקיד חדש, ספוק מתלבט לגבי המשך דרכו כקצין צי וכמפקד פוטנציאלי בצלו של קירק, וצ'כוב פוגש את צוות ספינת "רלייאנט" ומפקדה, קפטן טארל.

 

 

בסיכומו של דבר, אם אתם אוהבים לראות אלמנטים שונים מהפרקים, סרטים, והספרים השונים לכל רחבי יקום טרק יוצרים מארג אחד ואם אתם אוהבים ספרות טרק עם דגש מדעי ומחקרי (כולל בהיבטי הפיזיקה, האסטרונומיה, האנתרופולוגיה והפילוסופיה),– תיהנו מספריו של בנט ובמיוחד מאלו שנזכרים בפוסט הזה

בנוסף, אם תהיתם כיצד צוות הסדרה המקורית (ובייחוד קירק) עברו מדרך הצגתם בסרט הראשון לאופן בו הוצגו בסרט השני – זה ספר בשבילכם

אישית, מאד אהבתי את הספר, גם כסיפור מצוין בפני עצמו, גם כחלק המסיים את תקופת הסרט הראשון, וגם כתוספת ליצירותיו של בנט, המבוסס יפה בנישה של "מדע בדיוני קשה" בטרק, תוך שימוש באלמנטים מכלל הפרנצ'ייז.

בעיניי מקבל בקלות ציון 9 מתוך 10. מומלץ ביותר!

 

לקריאה נוספת על הסופר, כריסטופר ל' בנט

https://christopherlbennett.wordpress.com/

https://memory-alpha.fandom.com/wiki/Christopher_L._Bennett

https://memory-beta.fandom.com/wiki/Christopher_L._Bennett