פינת הצל"ש – טרילוגיית Rebels מבית Deep Space Nine

הפעם אנו משיקים פינה חדשה בבלוג, "פינת הצל"ש".

בפינה זו הצל"ש מוענק.. לי, על כך שחסכתי מקוראיי הנאמנים את הקריאה מהספרים המדוברים. במלים אחרות, זוהי פינה בה נסקור את הספרים *הגרועים* ביותר בטרק, שנפל בחלקי חוסר המזל לסקור עבור הבלוג האהוב של כולנו 😊 .. ומזהיר מראש- יהיו פה ספוילרים ותהיינה פה קטילות.. מוצדקות (לפחות לפי דעתי).

נתחיל לא עם ספר אחד, אלא טרילוגיה שלמה, כי אם כבר צל"ש, אז שיהיה משולש!

..ואנחנו מדברים על טרילוגיית "המורדים" (Rebels) מליין הספרים הראשון (כלומר שפורסם במקביל לסדרה) של ח"ע9

הקוראים בעלי ההיגיון הבריא בוודאי ינחשו שטרילוגיית ספרים על "מורדים", עם כריכות המתארות באג'ורים לוחמים, כנראה תתמקד ב*באג'ורים* מורדים, כנראה בתקופת הכיבוש הקרדאסי, ואולי אף תספר את סיפור הכיבוש והעמידה העיקשת של באג'ור בתקופה אפלה זו.

זה לא בדיוק מה שקורה כאן.

אגב, שנים לאחר מכן, הסיפור של הכיבוש ומאורעות המקדימים באופן ישיר לסדרה, יסופרו בטרילוגיה נחמדה בשם  Terok Nor שיצאה בליין הנפלא The Lost Era, כאשר הספר הראשון (ולטעמי הטוב ביותר) בה אכן מתאר את רגעי הכיבוש הקרדאסי. נגעתי בטרילוגיה הזו בקצרה כאן וכאן

 

הטרילוגיה הזו (Rebels) עוסקת בנושא זה רק באופן חלקי ומועט למדי.. התמונות בכריכות הספרים לא קשורות לעלילה בשום צורה משמעותית, אבל זו רק בעיה *קוסמטית* עם ספרים אלו. הבעיות האמיתיות עוד לפנינו.

למען ההגינות, הרעיון הבסיסי של הטרילוגיה הוא לא רע בכלל. במהלך העונה הרביעית של הסדרה, הבאג'ורים מנצלים את זכותם על התחנה ומחליטים להעבירה לפיקודם, לפחות באופן זמני / נסיוני, על מנת לבחון את תפקודם העצמאי ללא עזרת הפדרציה. צוות קציני צי הכוכבים (הדמויות המרכזיות ודמויות משנה) אורז את מטלטליו ויוצא למשימה על הדפייאנט, ועל התחנה נשארת מייג'ור קירה, אשר משמשת כקצינה הראשונה תחת לא אחרת מאשר קאי ווין, המנהיגה הדתית המניפולטיבית של באג'ור, כמו גם פוליטיקאית ממולחת.

הסדרה מנצלת את הפוקוס על ווין כדי לחשוף עוד פרטים מעברה, בדגש על ההיסטוריה שלה תחת הכיבוש הקרדאסי (כאשר הייתה *האחות* ווין) והתרומה שלה למאבק לשחרור בני עמה.

אחד מיתרונותיה של הסדרה חלל עמוק 9 על מקבילותיה הוא לטעמי הדגש על דמויות "המשנה". שלל קלינגונים (מרטוק), קרדאסים (גארק, דוקאט, דמאר), פרנגי (נוג, רום) ובאג'ורים (שאקאר, וכן – ווין), מהווים מארג נפלא של דמויות שמשתלב בסיפור הכולל של התחנה ואנשי צוותה.

הזדמנות כזו של העמקת דמות אנטגוניסטית כמו ווין אמורה להיות לכל הפחות מעניינת.

היא לא. (לפחות לא באופן בו מוצג עברה של ווין בטרילוגיה הזו).

אעזור לאמ'לק את החלק הזה – ווין עבדה בשירות גאל (Gul) סימפטי-למחצה, ואז עזרה למורדים, ולא קרה שום דבר משמעותי שם. פשוט כלום. ניתן היה להחליף את ווין בכל דמות באג'ורית גנרית עם זיקה דתית (לדוג' הדמויות הגנריות שעל הכריכה) והעלילה לא תשתנה במאומה.

קו עלילה נוסף מתמקד בהתמודדות קאי ווין וסגל הפיקוד בתחנה "המשוחררת", המתמודדים עם פולשים מרביע גאמה, שמגיעים בכוונה לכבוש את התחנה.

מטרת העלילה הזו היא לעמת את הגישות של ווין וקירה ל"התנגדות" (בכל זאת, טרילוגיית "מורדים", כן?), ובאופן טבעי, כל דמות מתנהגת באופן דומה לציפיות הקוראים (צופי הסדרה) – קירה דוגלת בהתנגדות ישירה ופיזית, בעוד שווין דוגלת בקו עדין ומניפולטיבי יותר.

מעבר לתמה הזו, הנקודה המרכזית בקו עלילה זה, היא להראות כמה שהבאג'ורים *לא מוכנים* לפרידה מהפדרציה ומ"מטריית ההגנה" שלה. העובדה שקו העלילה הזה (כמו האחרים) נמתח ונמרח לאורך שלושה ספרים, רק מדגישה שניתן היה לספר את העלילה המרכזית בספר אחד, ממוקד, שאולי גם היה מעניק חווית קריאה איכותית יותר.

אבל למה להסתפק באיכות כשאפשר להישען על כמות ולמכור עוד ספר?

וכדי למלא שלושה ספרים, צריך עוד עלילה של "מורדים". הכוונה כאן לאנשי צי הכוכבים שעזבו על סיפון הדפייאנט, לחקור דיווחים על תוקפים לא מזוהים במערכת כוכבים בגזרה.

התוקפים האלו מתבררים כמורדים קרדאסים (כולם פה "מורדים"..) המשתפים פעולה עם גזע תוקפני נוסף, ויחד מנסים לכבוש כוכב של ילידים חביבים, המוקפים בטכנולוגיה מתקדמת אך ללא שום הבנה כיצד להשתמש בה.

סיסקו וצוותו (מתוגברים בקווארק ואודו) מחליטים לעמוד לצד הילידים וללמד אותם "כיצד להילחם". מכאן מגיעים פרקים שלמים של אימוני כושר, אימוני קרב, ובגדול, המקבילה של הספר לקורס מכ"ים. במקביל, דאקס, באשיר ודמויות משנה, נקלעים ל"הרפתקה" נפרדת על הדפייאנט, והמלה *הרפתקה* מופיעה במרכאות, פשוט כי קו העלילה הזה משמים במיוחד ולא משרת שום מטרה שהצלחתי לחשוב עליה מעבר ללהעסיק את הדפייאנט ולנטרל אותה כ"יתרון" עבור סיסקו וצוותו.

קו העלילה הזה מסתיים כמובן בנצחון גיבורינו, לאחר שהילידים החביבים מתקדמים תוך זמן קצרצר מ"מוקפים בטכנולוגיה מתקדמת .. ללא שום הבנה כיצד להשתמש בה" לבניית טכנולוגיה מתקדמת באופן כזה שמאפיל על גיבורינו באופן משמעותי ומסיים את "הצורך להרחיק את סיסקו ואנשיו מהתחנה" על מנת להתמקד בקאי ווין ובקירה.

כמובן שהנסיון הבאג'ורי לעצמאות וניהול התחנה מוכרז ככישלון והתחנה חוזרת לידי צי הכוכבים (לא שהיה ספק, כמובן), אבל הסדרה לא מציגה payoff  לקווי העלילה בשום צורה, שום הבנה מעמיקה של ווין (לא לקוראים ולא לקירה שהיתה עמה באינטרקציה לאורך הטרילוגיה),פשוט.. כלום, וחבל.

 

..אז בשורה התחתונה:

הטרילוגיה מציגה רעיון מעניין עם פוטנציאל להעמקת דמות משנה חוזרת בסדרה, אבל (א) לא מממשת את הפוטנציאל הזה מעבר לקלישאות ו (ב) מעמיסה על הרעיון הבסיסי בקוי עלילה עודפים מיותרים.

בנוסף, הפרוזה *משעממת*. הכתיבה נמרחת וזו פשוט טרילוגיה לא טובה.

כפי שאמרתי בתחילת הפוסט, זוהי תחילתה של פינה חדשה, ומקווה שתחזרו גם בפעמים הבאות, כי טוב או רע, זה הכל חלק מטרק 😊

 

מחשבה אחת על “פינת הצל"ש – טרילוגיית Rebels מבית Deep Space Nine

  1. פינגבק: פינת הצל"ש – כשיקום המראה פוגש את הרומן הרומנטי ואת משחקי הכס – Star Trek: Dark Passions | ביקורות לספרות מסע בין כוכבים / Star Trek – מאת רון גולשטיין

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s