צפריר ועצבני 2 – טור אורח מאת צפריר גרוסמן: ביקורת ספר – Collateral Damage מאת דיוויד מאק (כולל ספוילרים

הנה מה שאתם צריכים לדעת –

צפריר הוא כותב ומתרגם בחסד עליון. את פירות עמלו אפשר למצוא בחנויות הספרים (בינתיים כמתרגם, אבל נראה איך יתקדם 😊 ), בבלוג הנהדר שלו על ספרי רומח הדרקון ובטורי האורח שלו בבלוג.

 

בטור הקודם כתב צפריר על הספר Available Light מאת דייטון וורד – הוא לא אהב אותו במיוחד.. כעת, ניגש צפריר לספר החדש בעלילות גיבורי טרק במאה ה 24 – האם הוא יתקן את הרושם השלילי שהשאיר הספר האחרון?

* רגע לפני שנצלול לביקורת, אציין כי לפני שנכנסים לספר הזה, מומלץ גם לקרוא – או להכיר – ספרים אלו (כולם של דיוויד מאק) , שכבר נסקרו בבלוג:

 

And now – the conclusion:

.

.

.

.

.

.

.

.

(אזהרת ספוילרים לספר זה ולאחרים, כמו גם לסדרה "פיקארד")

55770100_10158041106737195_8772415039303843840_n

.

.

.

.

.

.

ביקורת ספר – Collateral Damage

collateral-damage-9781982113582_xlg

 

מסע בין כוכבים הדור הבא הסתיימה בשנת 1994, לפני 25 שנה, ובמהלך אותה התקופה, לא הפסיקו להוציא ספרים שקידמו את העלילה על ז'ן-לוק פיקארד, ויל רייקר, דאטה וחבריהם לצוות.

גם כשהסרטים יצאו, הספרים לא הפסיקו לצאת והמשיכו לתאר את עלילות החללית החדשה. כמובן שכשהשנים חלפו, היה צורך לקדם את העלילה קדימה. אי אפשר להמשיך ולהתרוצץ בין כוכבים ולחקור תרבויות חדשות. המדיומים החדשים הראו שהקהל רוצה סיפור מתקדם וארוך. זה התחיל להראות את אותותיו עם הסדרות "אבודים", המשיך ב"נמלטים" ומשם אי אפשר היה לעצור את העגלה.

כשהסדרה "אנטרפרייז" ניסתה לעבוד על פרקים בודדים, היא נחלה כישלון חרוץ והיה צריך לעבור בעונה השלישית לסיפור אחד גדול של גזע הזינדי וגם בעונה הרביעית היו סיפורים שנמשכו על פני שניים-שלושה פרקים. זה גם האופן שאליו הלכו הספרים.

בעוד שבהתחלה, בסדרות הממוספרות, כל סיפור היה על הרפתקה שונה על הצוות, הקהל התחיל להתעייף מזה. לאחר זמן מה, היה ניסיון לחלק סיפור אחד בין זמנים וסדרות שונות בהצלחה כזאת ואחרת, אבל עם השנים, ובייחוד לאור הצלחת ה"עונה השמינית של ח"ע9", הבינו העורכים שיש מקום ליצור עלילה רציפה, שיש קשר בין ספר קודם לבא בתור.

22424491_10155929246389455_9092464498916264651_o

 

לאחר הסרט נמסיס, ולקראת הטרילוגייה Destiny המופלאה, התחילו ליצור למעשה סדרות שהיוו רצף עלילה מתקדם בתקופה סוערת מאוד בתולדות הפדרציה. עקב כך שלא נראה שעומדות להגיע סדרות טלוויזיה או סרטים חדשים בעולם של מסע בין כוכבים, הכותבים יכלו להרשות לעצמם לכתוב עלילות קיצוניות ואמיצות, עד שלפי דעתי, זה היה תור הזהב של ספרי מס"ב.

אבל אז הגיעה דיסקברי.

דיסקברי הכניסה אנשים ללחץ, במיוחד את כותבי הספרים. כתיבת הספרים נעצרה התמקדה בעיקר בסדרה החדשה, מכיוון שהגיעה סדרה שיכולה לזרוק את כל הקאנון החדש ישירות לפח, בדיוק כפי שקרה במלחמת הכוכבים כאשר הגיעה הטרילוגייה החדשה. במקביל, לאור חידוש זכיון הספרים בין בעלי הזכויות על טרק (CBS בעיקר) לבין סיימון אנד שוסטר, הואטה עבודת הספרים למשך זמן ארוך כדי לבדוק מה עומד להתרחש. לאחר חידוש חוזה הספרות, הגיעו החדשות שהסדרה פיקארד מגיעה. וכולם התחרפנו.

כעת ידוע שהסדרה פיקארד מתרחשת עשרים שנה לאחר הסוף של נמסיס, ולמעשה, היא נמצאת כעשור אחרי התקופה שבה אנחנו נמצאים כעת בספרים. אבל בעוד שבפיקארד מתברר שהוא היה אדמירל שפרש, בסדרת הספרים, פיקארד עדיין מפקד על האנטרפרייז-E. איך מיישבים את הסתירה הזאת? האם הקאנון הספרותי שנבנה במשך עשרים וחמש השנים האחרונות הולך להפוך לרצף זמן אחר? האם הספרים הולכים למעשה לגבות את הסדרה החדשה? אלו בוודאי שאלות שהועלו בחדר הסופרים, ועליהן דווח שיתנו את הדעת ושיש תכנון כלשהו בנושא. אבל תכנונים אלו קורים כעת ולא השפיעו על הספר המדובר. מה שגרם לכך (ללא אשמת אף אחד) שהספר מציג סטטוס קוו (כולל בסופו) שלא מתיישב עם מה שנראה כרקע לסדרה פיקארד.

 

מה שכן קשור לספר הזה, הוא שספרי טרק חזרו למאה ה 24 על מנת "לסגור קוי עלילה" לקראת אותו עתיד לא ידוע שעומדת להציג הסדרה (כאמור, לפני שדווח שפיקארד הוא אדמירל שפרש) ובמיוחד ההשלכות של הפלת נשיא הפדרציה (המושחת), בסיוע צוות האנטרפרייז – אירועים אשר קרו לפני כ 16 שנים אצלנו ולפני 8 שנים בעולם הספרים, ויצאו לאור עם חשיפת הפרוטוקולים של מדור 31.

בסיום הספר הקודם "Available Light", כאשר קפטן פיקארד נקרא לכדור הארץ כדי לעמוד למשפט על מעורבתו עם פעולות מדור 31, נראה כאילו אנחנו עומדים לקבל פתרונות.

הרשו לי כבר מההתחלה לעשות ספויילר. אין פתרונות. ממש לא.

הספר, שאמור להיקרא "המשפט של קפטן פיקארד" הוא למעשה תירוץ עלוב להרפתקה נוספת של הספינה, בדיוק כמו הספר הקודם. הספר מחולק לשני חלקים, בחלק הראשון, פיקארד עומד למשפט על תפקידו בהפלת הנשיא מין זייף, ובחלק השני וורף מקבל פיקוד זמני על האנטרפרייז כשהיא נאלצת להתמודד עם נוסיקאנים המשיגים כלי נשק רב עוצמה ונאלץ להשתמש בכל כישרונותיו הדיפולמטיים.

החלק הראשון, שהוא המשפט של פיקארד, הוא החלק הטוב בספר, והוא אכן מותח כמו כל דרמה משפטית טובה ואילו החלק השני, שמכין ככל הנראה את הסדרה החדשה על הספינה של וורף, שכנראה יהפוך לקפטן בזמן הקרוב, הוא ספר פשוט, חסר השראה, שאינו מוסיף ואינו גורע דבר, פשוט… משעמם. בנוסף לכל זה, החליטו להוסיף את אוקונה המעצבן, אחת הדמויות הכי מרגיזות שאי פעם היו, לכל הקלחת הזאת. לא יצא טעים מאוד.

מעבר לכך, אם הסוף של הספר היה מצדיק במובן כלשהו את העלילה החלשה הזאת, הייתי מסוגל לקבל את זה, אבל מה? הסוף כל-כך ברור, כל-כך סתמי, ששאלתי את עצמי, מדוע חיכיתי זמן כה רב לספר הזה? ספר מיותר לחלוטין, שלוקח את הסטטוס קוו ומחבק אותו באופן כה הדוק, עד שזה הופך לחיבוק דב ומזיק לספר יותר מאשר מחזק אותו. וגם העובדה שאת הספר כתב דיוויד מאק, שאחראי לכמה מהספרים המשובחים ביותר בסדרה, מתבזה בעלילת ספר חלשה שמזכירה את הימים האפלים של הספרים הממוספרים.

אני מעניק לספר את הציון 4 מתוך 10 בסולם צפריר. ולמה זה? כי ממש נמאס לי לקרוא ספרים של מס"ב. בעוד שפעם הייתה להם עלילה רציפה ומתח והרבה טוויסטים, הם חוזרים לאותה שבלונה ישנה ומאוסה.

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s