פינת הצל"ש – כשיקום המראה פוגש את הרומן הרומנטי ואת משחקי הכס – Star Trek: Dark Passions

הימים הנוראים עברו ואנחנו חוזרים לפינת הצל"ש, בה אנחנו סוקרים את הספרים הפחות טובים (בלשון המעטה) בטרק, כולל ספוילרים, קטילות ובכללי – כיף גדול 🙂

תזכורת לפינה הקודמת שהתמקדה בטרילוגיית Rebels בליין הספרות של חלל עמוק 9.

הפעם צל"ש כפול, כיוון שמדובר בצמד ספרים. עם זאת, אני מעט מסייג את הצל"ש, כיוון שהעלילה, בניגוד לכל הגיון, די קולחת למרות הבעיות הלא מעטות שיש בצמד הזה.

את הסופרת סוזן רייט (Susan Wright) הכרתי דרך ספרי טרק שלה, שבדרך כלל היו די גנריים. ספר אחד שזכור לי ממש לחיוב שלה הוא The Best and The Brightest, שהיה ייחודי בכך שהעמיד במרכז העלילה קבוצה של צוערים לאורך שנותיהם באקדמיה, כאשר אירועים שונים בטרק מתרחשים ברקע.

בעוד שהיו לא מעט ספרים המתרחשים באקדמיה (בכיכוב הדמויות מהסדרות) ומיועדים לקוראים צעירים, הספר הזה היה בליין הספרים המרכזי (יצא תחת מותג הדור הבא) והציג דמויות חדשות ומקוריות. כאמור, הספר הזה זכור לי ממש לחיוב – אולי שווה לשלוף אותו לקריאה חוזרת מהארון.

אבל בחזרה ל Dark Passions – צמד הספרים, אשר יצא לאור בשנת 2001, נוצר במקור כרעיון לספר אחד שהעורך ג'ון אורדובר הגדיר כ"Bad Girls of Trek" כשפנה לרייט. השילוב של הרעיון עם אלמנטים מחייה הפרטיים של הסופרת – בראש ובראשונה פועלה במסגרת National Coalition for Sexual Freedom, ארגון שייסדה בשנת 1997 אשר פועל לקידום BDSM וחיוביות מינית ( sex positivism), הוליד עלילה שהיא שונה בנוף הטרקי. מאד.

מבחינה כרונולוגית, העלילה מתרחשת באזור העונה השישית של הדור הבא / עונה שניה של ח"ע 9 – לפני הפרק Crossover, שהציג את יקום המראה מחדש לצופי הטלוויזיה. הרקע לספרים מוכר לצופי פרקי יקום המראה ולמעשה על מנת להבין טוב יותר את העלילה, הקוראים נדרשים להגיע עם ידע מוקדם – היכרות עם הברית הקלינגונית-קרדאסית (בק"ק?) ונסיבות החיים ביקום המראה.

העלילה כאמור שמה במרכזה את הדמויות הנשיות בטרק – בדור הבא, בויאג'ר ובח"ע9, וליתר דיוק את גרסאות "יקום המראה" שלהן. כך נוצרת "ההצדקה" לדמויות Bad Girls – נסיבות חייהן ביקום המראה האפל הופכות את רוב הדמויות לתככניות, אפלות ואינטרסנטיות ופה כבר אצביע על בעיה שהייתה לי – אין פה דמויות שהקוראים מזדהים, או כאלה שרוצים "שתצלחנה". גם דמות הפרוטוגניסטית, הסוכנת סבן מהמסדר האוביסידאני (!), היא רוצחת ומניפולטיבית – לפחות כמעט עד לסיום העלילה.

סבן  מוצגת בספר הזה לראשונה בגרסת המראה, וגם כאן מאז גיל 6 היא מוטמעת בתרבות זרה, אך במקום הבורג, הפעם זו התרבות הקרדאסית. בבגרותה, סבן היא סוכנת המופעלת על ידי אנאברן טיין לסילוק מכשולים מדרכו ומ"דרכה של קרדאסיה", אשר נשלחת למשימה המציבה אותה מול (ויחד עם) המפקחת קירה (Intendent Kira), ובדרך נקלעת לסבך מפותל של מזימות ומזימות נגדיות, החל מסוכנותיה של ווין אדאמי, יריבתה של קירה לשליטה בבאג'ור, דרך התמודדות מול נשים חזקות אחרות בבק"ק, כמו המפקחת דיאנה טרוי מבטאזד והפקחת ב'אלנה טורס מסול, ועד מאבק כוחות (נשי כמובן) שיכין את הקרקע למחתרת שמוצגת בפרקי יקום המראה.

באופן מסוים, העלילה מתחילה ככזו שמשתדלת להקיף את יקום טרק של המאה ה-24, אבל בסופו של דבר, הופכת לגרסת מראה של וויאג'ר – זהו הקאסט היחיד שמוזכר כמעט במלואו, ג'יינוויי נכנסת לעלילה באופן די פתאומי וכמובן שהופכת למודל לחיקוי ומושא הערצה לסבן – על אף שלא הכירו קודם לכן, סבן לומדת "להכיר באנושיותה" תודות לג'יינווי. בעיניי זה היה מאולץ, אבל מעריצים מושבעים של וויאג'ר, ג'יינווי ו/או סבן כנראה יחשבו אחרת.. וגם זה בסדר (מה עוד שוויאג'ר לא זכתה לגרסת יקום מראה עד אז – גם לא בספרות, אז יש פה "העדפה מתקנת").

בסופו של דבר, העלילה מהירה ומלאת טוויסטים, משחקי כוח ומניפולציות פוליטיות וכלכליות, בגידות, הצהרות אהבה ואינטימיות וגם הרבה רמיזות מיניות, בין לא מעט מהדמויות הראשיות. עם זאת, העלילה לא באמת צוללת לעומק, וגם כאשר "נכנסים לראש" הדמויות, התחושה היא שמדובר בניסיון פשטני ורדוד יחסית, שנועד להראות כמה מיקוד יש בהעצמה נשית ובמיניות המתפרצת מכל עבר. כשלעצמם האלמנטים האלו מעניינים, ויחסית נדירים בספרות טרק, כך שמדובר בחוויה מעניינת, אבל ישנם לא מעט מקרים בהם נראה שהאלמנטים האלו הופכים *למטרת העלילה*, והופכים את צמד הספרים לגימיק.

גימיק מעניין, אבל עדיין גימיק.

הפרוזה לא רעה, אבל רייט מתעכבת המון על המראה (לרוב "חושני" או וריאציה כזו או אחרת) של הדמויות, והמון על לבוש – שמלות, תלבושות עור וההשפעה של הלבוש על תחושות הדמויות הראשיות. אותי זה די עייף אחרי מספר פעמים.. למרות ששעשעה אותי המחשבה על תאומים וולקנים הלבושים בכיסויי בד.. כן, זה מופיע בספרים, ועוד כאלמנט לא זניח בעלילה, כאשר שתיים מהדמויות הראשיות רבות עליהם..

מבחינה טכנית-צורנית, מדובר בספר שנופח והורחב, לעיתים באופן מלאכותי, כדי למלא שני ספרים (זו לא הדוגמא היחידה בספרות טרק – וחבל). הערה לגבי איורי הכריכות, תחום שאני בד"כ לא מתעכב עליו כי לרוב הוא נא בין "עושה את העובדה" לבין "מצוין" – פה האיורים סתמיים ואנמיים והדמויות המאוירות מוצבות בצורה פחות טבעית ונראה שגם פה, אותו גימיק של Bad Girls of Trek בא לידי ביטוי.

האם הספרים הללו מומלצים? רק אם הנושא מעניין אתכם/ן מספיק או שהגימיק מסקרן אתכם/ן. מה שכן, זו קריאה די מהירה אז לאלו שלא יאהבו, זה לפחות יעבור מהר 🙂

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s