סופו של מסע

רשמים (ללא ספוילרים) מטרילוגיית Star Trek Coda

בראשית הדברים, הבהרה: הפוסט הזה יהיה שונה מהרגיל, ללא (כמעט) שום התייחסות לעלילת הטרילוגיה המדוברת, וזאת לאור שתי סיבות מרכזיות.

הראשונה, כיוון שכל אלמנט שאציין אפילו ברמז מהווה ספוילר *למשהו* – או לעלילה עצמה או לספרים הקודמים בליין הספרות. לכן לא אתייחס למהות הקונפליקט המרכזי ואפילו לא לזהות האיום המרכזי על הדמויות.

הסיבה השנייה היא שמצאתי (למען האמת, הנחתי כך מלכתחילה) שעלילה שנועדה לסגור 20 שנות המשכיות ספרותית אחידה תכיל המון התייחסויות, רפרנסים, הופעות-אורח, לאותה המשכיות, ובסופו של דבר תדרוש מהקוראים להכיר לא מעט את הסטטוס קוו העדכני בטרק הספרותי.

כן אציין שכמו כל ספר טרק, הסופרים מציינים כי ניתן לצלול ישירות לעלילה וכל הפרטים החסרים מתבררים תוך כדי קריאה. עקרונית הדבר נכון גם פה, והעורכים הגדילו לעשות וצירפו חלק מקדים לכל ספר שכולל סיכום עד כה (Previously on Star Trek…). ועם זאת, יש (ולדעתי צריך וחייב) להיות הבדל בין חוויית קריאה של קוראים שנכנסים עם הטרילוגיה הזו לפן הספרותי של טרק, לבין חוויית קריאה של קורא וותיק שמכיר את הדמויות, והלכה למעשה ליווה אותן בשנים האחרונות. ולגבי אותם קוראים (בדגש על ותיקים), הסופרים ציינו שאלו יחוו טלטלות רגשיות לאורך הקריאה והם אכן צדקו, לפחות במקרה שלי.. אבל עוד נחזור לזה.

כאשר מסתכלים על סיומו של מסע ספרותי, נכון לבדוק גם את נקודת המוצא שלו, ובמקרה של פרנצ'ייז מורכב ומסועף כמו טרק, יש כמה כאלו. בעוד שלספרות טרק היסטוריה ענפה וארוכה (לרבות ניסיון לא-רשמי ליצור המשכיות ספרותית מאוחדת בשנות ה 80), הרקע לגיבושה של המשכיות הספרים המודרנית  (או ה Litverse כפי שנהוג לקרוא לו בקרב הטרקים קוראי-הספרים) מתמקד בשני אלמנטים: תחילתם של "קרוסאוברים" על פני מספר ספרים – עלילות שמתחילות עם גרסא אחת של טרק וממשיכות/מסתיימות באחרת (לדוג' Invasion!, Day of Honor ועוד – ניתן לקרוא עליהן כאן), ותחילתה של סדרת טרק ייחודית לספרים, Star Trek New Frontier, שיוצאת לאור בשנת 1997 ומתמקדת בתחילתה בתקופה שלאחר הסרט "המפגש".

טרילוגיות, קרוסאוברים וליווי של 4 סדרות "רצות" המבוססות על סדרות הטלוויזיה, יחד עם סדרה רצה חמישית ייעודית-לספרים, הכינו את הקרקע לשינוי הבא בתחילת שנות ה 2000, וליתר דיוק בשנים 1999-2001.

בשנים אלו, המשיכה הדור הבא בעלילותיה שלאחר הסדרה והסרטים במיני סדרות כגון Genesis Wave וצמדי ספרים  Maximum Warp ו Gemworld, שאחר כך יהפכו רטרואקטיבית לחלק מהמשכיות הספרים המודרנית.

ח"ע 9 חגגה את המילניום עם טרילוגיית Millennium הנהדרת והוציאה שני ספרים, שגם יהפכו לחלק אינטגרלי מהמשכיות הספרים – אנתולוגיית The Lives of Dax בשנת 1999 וספרו הנהדר של אנדרו רובינסון, A Stitch in Time (גארק! בגוף ראשון! מספר על חייו! *חובה*) בשנת 2000.

באמצע שנת 2001 מתחילה רשמית המשכיות הספרים המודרנית עם "העונה השמינית" של ח"ע9 (או DS9 Relaunch) וחוקי המשחק הספרותיים של טרק משתנים. מכאן ואילך קווי עלילה (ועלילות משנה) נמשכים מספר לספר, דמויות מקוריות מתווספות לטלויזיוניות ומקבלות פוקוס שווה, רפרנסים לאורך ליינים שונים, והכי חשוב, סדרות מקוריות נוספות  – החל מסדרת הנובלות הדיגיטליות SCE  (Starfleet Corps of Engineers), דרך עלילות קלינגוניות למהדרין בסדרה I.K.S Gorkon וכלה בעלילותיו המוקדמות של פיקארד בסדרה Stargazer.

גם וויאג'ר מצטרפת לעידן החדש עם סדרת ספרים המתרחשים אחרי שובה לכדור הארץ, ובמקביל הסדרה המקורית, New Frontier והדור הבא ממשיכות עם עלילות חדשות, יחד עם תחילת ליין ספרותי חדש עבר הסדרה 'אנטרפרייז'.

כמובן שמטרתה של tie-in fiction היא להגביר את הפוקוס ולתמוך בתכנים המצולמים של הפרנצ'ייז ממנו יצאה ואליו מתקשרת, ויציאתו של הסרט 'נמסיס' לאקרנים טרפה מעט את הקלפים עבור ספרות טרק, ובדגש על צוות האנטרפרייז E (כולל וורף שעד לסרט זה שויך לקאסט של ח"ע9..).

כפי שתיארתי בסדרת פוסטים בנושא, ליין הספרות לא רק שהתאים את עצמו לשינויים שהנחיל הסרט לסטטוס קוו הטרקי, אלא מינף שינויים אלה כדי להדק את המשכיות הספרים של המאה ה 24 ולקרב אליה גם את המאה ה 22 (Enterprise Relaunch) וגם את המאה ה 23 (Vanguard). במשך כ 15 שנים, המשיכה המשכיות הספריים להתקדם בכמה אפיקים במקביל, כאשר האפיק המרכזי הוא עלילות משולבות של הצוותים השונים ברביע אלפא – הדור הבא, צוות הספינה 'טיטאן' (בסדרה Star Trek Titan) ובהמשך צוות הספינה Aventine והתחנה חלל עמוק תשע.

קוי העלילה המרכזיים בתקופה זו שפכו אור חדש, לעיתים מרענן ולעיתים כזה שחושף אפלה ביקום הטרק המודרני – ההתמודדות הסופית עם גזע הבורג בטרילוגיית Star Trek Destiny האחת והיחידה, ההתמודדות המדינית והצבאית בין הפדרציה לברית טייפון (Typhon Pact), במקביל לסערות פוליטיות פנימיות בפדרציה שמגיעות לשיא במיני סדרה Star Trek: The Fall, חשיפתו של מדור 31 וחשוב מכך, הגורם העומד מאחוריו ומנווט אלמנטים רבים ביקום טרק, ועוד. כל זא במקביל לגילוי עולמות חדשים, פתרון תעלומות מדעיות, מוות של דמות טלויזיונית אחת או יותר וגם חזרה לחיים של דמות טלוויזיונית אחת או יותר.

עלייתה לאויר של הסדרה דיסקברי לא סיבכה (בהתחלה) את ההתנהלות של המשכיות הספרים, אך עונתה השניה כבר הכילה אלמנטים שקשה היה ליישב עם הספרות. עם זאת, "הטריבל ששבר את חדר המנועים" היתה עלייתה של הסדרה 'פיקארד'.

הסופרים דיוויד מאק (David Mack) ודייטון וורד ציינו בראיונות שונים (ר' חומר קריאה נוסף בסיום הפוסט), כי הם הבינו (כל אחד בנפרד), באמצעות קשרי הידידות עם הסופרת קירסטן באייר (Kirsten Beyer), סופרת טרק בעצמה ולימים אחת מיוצרי 'פיקארד', כי הסדרה החדשה עתידה להכיל התייחסויות למאה ה 24 – התייחסויות שעומדות בסתירה למתואר בספרות טרק המודרנית.

וורד ומאק החלו לחשוב על הגרעין הרעיוני שיהפוך להיות טרילוגיית 'קודה' בנפרד, אולם ברגע ששוחחו והשוו רשמים, החליטו לשלב כוחות ולנסות ליצור *סיום* עלילתי, במקום פשוט להתעלם מהמשכיות הספרים ולהשליכה לצד לטובת ספרות שמלווה את הסדרות החדשות. לחגיגה הצטרף ג'יימס סוואלו (James Swallow), מהמובילים שבסופרי טרק של העידן שאחרי-נמסיס, ומפה בעצם מתחילה הטרילוגיה עצמה.

כפי שציינתי בתחילת הפוסט, אין בכוונתי להיכנס לפרטי העלילה עצמה. זוהי עלילה שצריך להבין מה נועדה לעשות מבחינת 'העולם האמיתי' (לפנות את הדרך באופן מלא לליין הספרות של סדרות טרק הנוכחיות), ומפה להיכנס (מודה שקצת בחיל ורעדה, לפחות כך היה עבורי) ולתת לסופרים להוביל.

מבחינת השוואה של שלושת הכרכים, הראשון, Moments Asunder, הוא הפחות חזק בעיניי. הוא נותן פתיחה אפקטיבית לעלילה, אבל אמרתי בעבר מספר פעמים שעבודותיו של דייטון וורד במאה ה 24 פחות חביבות עליי מאלו של המאה ה 23. משהו באוירה ובווייב של הסדרה המקורית מאפשר לוורד לקחת אלמנטים מוכרים ולהרחיב אותם לכיוונים מעניינים ומודרניים. כשהוא מגיע לטרק של המאה ה 24, הוא מרגיש לי פחות בסביבתו הטבעית כסופר וטרקי.

הספר השני, The Ashes of Tomorrow, של סוואלו, מהווה שיפור משמעותי מבחינת הפרוזה והיכולת לסחוף את הקורא ולהעביר את *גודל המעמד* והאתגר שניצב בפני הגיבורים המוכרים. עם זאת, בספר השלישי, Oblivion’s Gate של מאק, שם הקורא מתחיל *להרגיש* לאן העלילה הולכת ולהרגיש את מה שעוברות הדמויות. מאק הוא מאק, וספרי טרק שלו מערבים המון פאתוס יחד עם רגש אנושי ועוצמות לא מתפשרות. הפרוזה שלו פחות תיאורית משל סוואלו אבל יותר אפקטיבית במיקוד שלה – אין סצנות של "הכנה" או כאלה שמרגישות מבוזבזות – הכל תורם לכיוון סיום העלילה, וסיום היקום הספרותי של טרק.

הבהרה קלה – חשוב לי לציין שקראתי את הספרים האלו בקצב שיא – כנראה כיוון שחיכיתי לטרילוגיה הזו במשך חודשים ארוכים (ולאחר רמזים של *כמה שנים* מצד וורד ומאק..), כשכל ספר יצא, גמעתי אותו תוך יום-יומיים. לכן, גם אם הספר הראשון (של וורד) הוא הפחות חזק מבין השלושה, עדיין לא מדובר בספר גרוע או אפילו בינוני..

מבלי להיכנס לפרטים, אציין שמופיעות דמויות טלויזיוניות ממגוון סדרות, כמעט כל סדרה ייחודית-לספרות מקבלת פה הופעה, רפרפנס או סצינות של ממש, ובהחלט הייפ התברר כנכון – קווים נרטיביים של שנים הגיעו לשיא ולסיום, שגם הוא השאיר אותי עם הרגשה של *סגירה* יחד עם מעין גאווה – גאווה בדמויות הספרותיות ובמה שעברו במשך 20 שנה, לרבות מה שעוברות בשלושת הספרים הללו, גאווה בכך שניתנה במה לסיום פרק משמעותי ביקום טרק, לפחות עבורי.

זה המקום לציין אלמנט מיוחד בטרילוגיה הזו, כזה שפחות הרגשתי בספקי טרק אחרים – הצד המטא-בדיוני (metafictional). את העלילה ניתן בהחלט לקרוא ולחוות ברובד הישיר שמובא בספרים, אך עם זאת יש עוד רובד (לפחות לתפיסתי) – מדובר בדמויות של יקום ספרותי שנאבקות למנוע את *סוף העולם הבדיוני שלהן* בדיוק בשעה שבעולם האמיתי של הוצאת סיימון אנד שוסטר, ה"עולם" שבו הן שוכנות גם הוא מגיע לסיומו.

אז איפה זה משאיר אותי עכשיו?

מבחינות רבות, הטרק "שלי" רשמית הסתיים. לפחות באיזושהי רמה מנטלית ורגשית אני מקשר בין הטרק הטלוויזיוני שעליו גדלתי (הדור הבא עד אנטרפרייז) ליקום הספרים ויותר מכך, להמשכיות הספרים המודרנית (כנראה הגיע הזמן למצוא לה שם אחר, ואגב, גם בזה נוגעת הטרילוגיה..) ועכשיו נותרתי עם שלל סדרות, שאודה על האמת, ככל שהתקדם הזמן, הרגשתי פחות ופחות מחובר אליהן.

ומצד שני, יתכן שהניתוק הזה מהטרק "החדש" ("ניו טרק"?), נבע גם מחוסר המוכנות שלי לקבל את העובדה שהיקום הספרותי, לפחות באופן שגדלתי עליו והכרתי, אכן הסתיים. כעת כשסיימתי את הקריאה, יתכן וארגיש פתוח יותר להתחבר לטרק החדש ואולי גם לספרים שימשיך להביא עמו.

הספרים, העלילות והדמויות שאהבתי כמובן נשארים איתי ועל המדף, וגם הבלוג הזה צפוי להמשיך ולתת לקוראות ולקוראים הצצה לצד הספרותי של טרק, ובתקווה לחבר עוד ועוד קוראות וקוראים למילה הכתובה של היקום הבדיוני שכולנו כל כך אוהבים.

מסע ספרותי אחד הסתיים. מסע בין כוכבים ממשיך בשיא הכוח.

קריאה נוספת לגבי הרקע לטרילוגיה ואלמנטים "מאחורי הקלעים"

2 מחשבות על “סופו של מסע

  1. פינגבק: שנה חדשה, מסע חדש | ביקורות לספרות מסע בין כוכבים / Star Trek – מאת רון גולשטיין

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s